סקי קרוס קאנטרי בזקופנה, או בשמו הפולני ביאגובקי (biegowki), הוא ענף נפרד לחלוטין מסקי אלפיני: גולשים על מגלשיים ארוכים וצרים במישור ובקרקעיות העמקים, בלי מעליות ובלי סקי-פס, ולכן ההוצאה מסתכמת בהשכרת ציוד בלבד - טווח מייצג של כ-40 עד 80 זלוטי ליום, לבדיקה מול הספק. המסלולים המרכזיים יושבים ברובן קרופובה בלב העיר, בחוטאז' ובקירי שבקושצ'ליסקו ובפתח עמק חוחולובסקה, ורובם המוחלט פתוחים בחינם.

ההבדל הזה חשוב יותר ממה שנשמע. מי שמגיע לזקופנה ומצפה למצוא גרסה קלה של סקי אלפיני יופתע פעמיים: פעם אחת כשיגלה שאין לאן להעלות אותו, ופעם שנייה כשיבין שאחרי שעה על מסלול מישורי לגמרי הדופק שלו גבוה יותר מאשר אחרי בוקר שלם על מדרון. בפולין זה לא ענף נישה אלא ספורט עממי עם מועדונים, מסורת ותחרויות המוניות, ופודהלה היא הבירה שלו.

הצד השני של המטבע הוא שהתשתית לא זהה. יש כאן עשרות קילומטרים של מסלולים שנחרשים בראטרק לשתי הטכניקות, ולצידם עמקים שלמים שבהם התלמים מופיעים רק כשיש מספיק שלג - ולכן ההבדל בין יום מושלם ליום מתסכל נקבע לרוב בבדיקה של חמש דקות לפני שיוצאים מהדלת.

ביאגובקי מול סקי אלפיני - למה זה ענף אחר לגמרי

מה בעצם עושים על המגלשיים האלה

בסקי אלפיני העקב נעול למגלש, המדרון עושה את העבודה והמעלית מחזירה אתכם למעלה. בקרוס קאנטרי העקב חופשי, הנעל מחוברת למגלש רק בקצה הבוהן, והתנועה קדימה מגיעה מכם בלבד - מהחלקה, מדחיפת מקלות ומקצב הליכה מוארך שהופך בהדרגה לריצה מחליקה. מבחוץ זה נראה כמו טיול שקט בשלג. מבפנים זה אחד האימונים האירוביים השלמים שיש, כי הוא מפעיל בו-זמנית רגליים, ליבה, גב וידיים.

ההבדל השני מפתיע ישראלים אפילו יותר, והוא טופוגרפי. הסקי האלפיני של האזור יושב על מדרונות מוגדרים - נוסאל, פולנה שימושקובה, קספרובי וירך. הקרוס קאנטרי יושב בדיוק במקומות ההפוכים: קרקעיות עמקים, קרחות יער, מישורי כפר ושדות פתוחים סביב העיר. אם אתם מחפשים בעיניים מדרון תלול שמתחיל ממנו המסלול, אתם מחפשים בכיוון הלא נכון.

למה זה זול משמעותית

המספר שקובע הוא הסקי-פס, ופשוט אין כזה. אין מעליות, אין רכבל, אין כרטיס יומי לגלישה. רוב המסלולים המסודרים באזור פתוחים ללא תשלום כלל: עיריית זקופנה מתחזקת וחורשת את המסלול שבמרכז העיר, ומועצת קושצ'ליסקו מתחזקת את המסלולים שבתחומה ופותחת אותם בחינם. היוצא מן הכלל הבולט הוא מתחם המרכז הספורטי הלאומי בזקופנה, שגובה כניסה סמלית - בסביבות 20 זלוטי לכרטיס רגיל ופחות לכרטיס מוזל, מחיר מייצג לבדיקה מול המפעיל.

ההוצאה האמיתית היחידה היא הציוד. סט השכרה מלא נע בערך בין 40 זלוטי לכמה שעות לבין 80 זלוטי ליממה מלאה, טווח מייצג שמשתנה בין חנות לחנות ובין תקופות. לשם השוואה, יום סקי אלפיני מתחיל בסקי-פס, ממשיך בציוד יקר יותר ונגמר בתורים. משפחה שמחפשת יום שלג מלא בלי לפרק את התקציב מגיעה כאן למספרים אחרים לגמרי, וזו אחת הסיבות שהאזור נחשב תמורה מצוינת ביחס לאלפים.

למי זה מתאים - ולמי פחות

זו פעילות אידיאלית למי שמחפש תנועה אירובית שקטה בטבע בלי אדרנלין, למי שכבר לא נהנה מהצפיפות של אזורי הסקי, ולמטיילים מבוגרים שרוצים להישאר פעילים בחורף - קהל שממילא מוצא כאן מסלולי הליכה שמתאימים למטיילים מבוגרים גם בעונות אחרות. היא פחות מתאימה למי שמחפש מהירות, למי שמצפה לנוף פסגות דרמטי מכל נקודה במסלול, ולילדים קטנים מאוד שהסבלנות שלהם נגמרת אחרי קילומטר.

המסלולים המסודרים בזקופנה ובקושצ'ליסקו

גורנה רובן קרופובה - המסלול שבלב העיר

המסלול היחיד שיושב ממש במרכז זקופנה נקרא גורנה רובן קרופובה, והוא באורך של כארבעה קילומטרים. השטח שטוח ברובו עם גבנונים עדינים שמאפשרים לתרגל ירידות קלות, העירייה חורשת אותו לשתי הטכניקות, והנוף הוא ג'בונט מול הפנים. שלוש נקודות הופכות אותו לנקודת פתיחה מושלמת: הכניסה חינם, ההתחלה והסיום נמצאים על רחוב קושצ'ושקו במרחק הליכה מרחוב קרופובקי, ופנסי הרחוב מאירים אותו כך שאפשר לגלוש גם אחרי רדת החשכה. בחלק מהעונות מפעילים כאן גם הַשלגה מלאכותית, מה שהופך אותו לגיבוי כשהשלג הטבעי דליל.

חוטאז' בקושצ'ליסקו - חמישה קילומטרים לצד עשרה

הכפר קושצ'ליסקו, כשבע דקות נסיעה מערבה מזקופנה, הוא הלב האמיתי של הענף באזור. על פולנה חוטאז' מתוחזקים שני מעגלים: מעגל קצר של כחמישה קילומטרים שעובר בעיקר בשטח יער, מפולס היטב, עם עליות קטנות וירידות מתונות - בדיוק מה שמתחיל צריך; ולצידו מעגל ארוך של כעשרה קילומטרים, מפותל יותר, עם קטעים תלולים בשני הכיוונים, שמיועד לגולשים מנוסים. שניהם נחרשים בראטרק גם לקלאסי וגם לסקייט, והנוף לעבר רכס הטטרה המערבית הוא מהיפים באזור. השימוש חינם, בזכות מימון של מועצת קושצ'ליסקו.

מרכז הביאתלון בקירי

מרכז הביאתלון בקירי נוסד עוד בשנות השישים ושימש עשרות שנים בסיס אימונים לספורטאי מועדון הביאתלון של הצבא הפולני, וגם אירח אליפויות בינלאומיות לצעירים. אחרי מודרניזציה יסודית יש בו היום רשת מסלולים באורך כולל של כשבעה וחצי קילומטרים, מטווח חדש וגשר שעובר מעל הכביש ומחבר אותו ישירות למסלולי חוטאז' - כלומר אפשר לגלוש בין שני המתחמים בלי לחצות כביש. לצידו יש חניון גדול וחינמי, יתרון לא מבוטל באזור שבו חניה היא כאב ראש קבוע.

מסלולי המרכז הספורטי הלאומי

בתוך העיר פועל גם מתחם האימונים של המרכז הספורטי הלאומי, עם לולאות קצרות של כ-1.3, 1.7 ו-2.5 קילומטרים ואפשרות להאריך מעט מעבר לכך. זה המקום שבו מתאמנים ספורטאים פולנים מהשורה הראשונה, ולכן איכות החריש שם עקבית במיוחד. כאן, בשונה משאר המסלולים, יש תשלום כניסה סמלי, וקטע של כ-2.5 קילומטרים מואר לשעות הערב.

העמקים - חוחולובסקה, קושצ'ליסקה וסיווה פולנה

סיווה פולנה ופתח עמק חוחולובסקה

המקום שהופך את זקופנה ליעד קרוס קאנטרי ולא רק לעיירת סקי הוא סיווה פולנה, הקרחת הרחבה שבפתח עמק חוחולובסקה. כשיש כיסוי שלג מספיק - בפועל מדובר בכ-20 סנטימטרים ומעלה - מוציאים לשם ראטרק וחורשים תלמים ייעודיים לגולשים. השטח פתוח, רחב, מוקף פסגות, וזו התמונה שכולם מצלמים. חשוב לדעת ששני דברים אינם מובנים מאליהם: הראטרק לא יוצא כל עונה וכל שבוע, והחניון בפתח העמק מתמלא מוקדם. אפשר להזמין מקום חניה מראש דרך מערכת ההזמנות של העמק, טריק שהמקומיים משתמשים בו כדי לא לגלות בשעה תשע בבוקר שאין לאן להיכנס.

הדרך אל פולנה חוחולובסקה

מהחניון בקירי ועד פולנה חוחולובסקה ובקתת ההרים שעליה מדובר בכשמונה קילומטרים בכל כיוון, כמעט לגמרי מישוריים. ביום שלג טרי זו אחת החוויות היפות שאפשר לעשות על מגלשיים בפולין. אבל צריך לומר את האמת המלאה: הדרך הזאת אינה מסלול גלישה ייעודי אלא ציר מטיילים פופולרי מאוד, ובשעות הצהריים היא מתמלאת בהולכי רגל ובמזחלות סוסים שהופכות את פני השלג למרוסקים. הטיפ שחוזר אצל גולשים מקומיים הוא לצאת מוקדם מאוד בבוקר, כשהעמק עדיין ריק, ולגלוש בשוליים ולא במרכז הדרך. כלל דומה תקף לעמק קושצ'ליסקה השכן.

שימו לב לדרך חזרה

הירידה חזרה מהפולנה מכילה כמה קטעים צרים עם עצים משני הצדדים. על מגלשי קרוס קאנטרי קלאסיים, שאין להם קנט מתכת ואין להם שליטה אמיתית בסיבוב, זה קטע שמפיל לא מעט אנשים. מי שמתכנן לגלוש בעמקים ולא רק על מסלול חרוש עדיף שישכור מגלשי טיולים עם קנט מתכת, שנועדו בדיוק לזה.

מה מותר בפארק הלאומי

העמקים האלה נמצאים בתוך הפארק הלאומי טטרה, וזה משנה את הכללים. תקנוני הפארק מתירים תנועה על מגלשיים רק בשבילים המסומנים והפתוחים, ורק כשיש כיסוי שלג מספיק שמגן על הצמחייה והקרקע - כלומר גלישה על שלג דליל אינה רק לא נעימה, היא אסורה. בכניסות לעמקים גובים דמי כניסה לפארק, ולפני שיוצאים כדאי לוודא מה סטטוס השבילים, כי חלקם נסגרים בחורף ולא תמיד יש על כך שילוט בשטח. פרטי התשלום מרוכזים בעמוד כרטיס הכניסה לפארק הלאומי טטרה.

קלאסי מול סקייט - שתי טכניקות שקובעות גם את הציוד

קלאסי - התנועה שבתוך התלמים

הטכניקה הקלאסית היא זו שכולם מדמיינים: שני תלמים מקבילים חרושים בשלג, המגלשיים נעים בתוכם קדימה ואחורה, והתנועה דומה להליכה ארוכה ומחליקה. היתרון שלה עצום למתחילים - התלם עצמו מחזיק את המגלש ומונע ממנו לברוח הצידה, ולכן שיווי המשקל נשמר כמעט מעצמו. אפשר ללמוד את היסודות בשיעור אחד של כשעתיים, שבו לומדים איך לנוע בתלם, איך לעצור, איך לפנות ואיך לעלות במדרון קצר. זו הטכניקה המומלצת כמעט תמיד לפעם הראשונה, וגם הבחירה של רוב המשפחות.

סקייט - תובעני, מהיר ודורש מסלול אחר

בטכניקת הסקייט אין תלמים בכלל. התנועה היא החלקה לצדדים בזווית, בדיוק כמו החלקה על מכשולים בסקייטים, והמקלות דוחפים בקצב מהיר יותר. היא מהירה משמעותית, אלגנטית לצפייה, ותובענית פיזית ברמה אחרת לגמרי. התנאי שלה הוא מסלול רחב ומהודק היטב על ידי ראטרק - בשטח לא מוכן היא פשוט לא עובדת. זו הסיבה שהמסלולים המסודרים בקושצ'ליסקו, בקירי וברובן קרופובה נחרשים בשתי הצורות: פס תלמים בצד אחד ומשטח רחב מהודק לצידו.

איך בוחרים בפעם הראשונה

הכלל פשוט: אם זו הפעם הראשונה, קלאסי. גם אם אתם כושרניים, גם אם אתם גולשים אלפיניים מנוסים וגם אם ראיתם סרטון של סקייט ונדלקתם. הסקייט דורש בסיס של שיווי משקל על מגלש צר בלי תלם שמחזיק אותו, וזה בסיס שנבנה בקלאסי. ההבדל הזה גם קובע איזה ציוד תבקשו בחנות, ולכן כדאי להחליט לפני שנכנסים לשם ולא מולה.

ציוד, השכרה והלבשה - שלושה דברים שאנשים טועים בהם

מה כולל סט ההשכרה

סט קרוס קאנטרי הוא שלושה פריטים: מגלשיים ארוכים וצרים בהרבה ממגלשי אלפיני, נעליים נמוכות ורכות שנראות יותר כמו נעלי ריצה חורפיות מאשר כמו מגפי סקי, ומקלות ארוכים שמגיעים בערך לגובה הכתף או מעליה. המגלשיים למתחילים מגיעים כמעט תמיד עם פתרון אחיזה מובנה - או חריצי קשקש בחלק המרכזי של הסוליה, או פס פרווה סינתטית שנקרא סקין. שניהם חוסכים לגמרי את הטיפול בשעווה, וזו בשורה: שעוות אחיזה וקליסטר, שמיועדים לשלג רטוב, הם עולם שלם שכדאי להיכנס אליו רק אחרי שהטכניקה כבר יושבת, אחרת מבלים יותר זמן בהתלבטות מול ערכת השעווה מאשר בגלישה.

נקודה נוספת שחשוב לבקש: מגלשי טיולים או מסלול למתחילים הם רחבים, רכים ואיטיים יותר ממגלשי תחרות, וזו בדיוק הסיבה שכדאי לקחת אותם. הם יציבים הרבה יותר. אם אתם מתכננים לצאת אל העמקים ולא רק אל המסלול המסודר, בקשו במפורש מגלשיים עם קנט מתכת.

איפה שוכרים - ולמה חייבים לברר מראש

וזו הנקודה הכי מעשית: היצע ההשכרה של ציוד קרוס קאנטרי מצומצם בהרבה מזה של ציוד אלפיני. בזקופנה יש עשרות חנויות שיציידו אתכם למדרון תוך חמש דקות, אבל רק חלק קטן מהן מחזיק סטים של ביאגובקי, וחלק מהן מחזיק רק ציוד קלאסי ולא סקייט. בקושצ'ליסקו ובסביבת המסלולים יש חנויות ובתי הארחה שמשכירים ישירות, ויש גם בתי ספר לגלישה שמשכירים ללקוחות שיעור. הכלל הבטוח הוא להתקשר או לכתוב יום-יומיים מראש, לומר בכמה סטים מדובר, איזו טכניקה ומה מידות הנעליים, ולוודא שהם שמורים בשמכם. בסופי שבוע וחופשות זה ההבדל בין יום גלישה ליום של הליכה בעיר.

איך מתלבשים - הרבה פחות ממה שנדמה

הטעות הנפוצה ביותר של ישראלים כאן היא להתלבש כמו לסקי אלפיני. בסקי אלפיני עומדים בתור, יושבים במעלית וקופאים; בקרוס קאנטרי מתחממים תוך עשר דקות ומזיעים תוך עשרים. הלבוש הנכון הוא שכבת בסיס תרמית דקה שמנקזת לחות, שכבת רוח קלה מעליה, ומכנסיים שלא מגבילים תנועה - לא מעיל סקי מרופד. גם כפפות דקות עדיפות על כפפות מדרון עבות. בטמפרטורה סביב האפס מספיקה לרוב מעילית רוח דקה. מה שכן חובה: כובע או סרט אוזניים, משקפי שמש, ושכבה יבשה להחלפה בתיק לרגע שבו עוצרים ומתחילים להצטנן.

מתי לבוא, איך בודקים תנאים וגלישת ערב

עונת השלג

שלג מגיע לאזור בדרך כלל כבר בדצמבר, אבל התנאים הטובים והיציבים ביותר לגלישה נמצאים מינואר ועד סוף מרץ ולעיתים לתוך אפריל, כשהבסיס עמוק והראטרקים עובדים בקביעות. זקופנה עצמה מקבלת בממוצע שנתי כמטר וחצי שלג, ובאזור כולו יש בסך הכול כחמישים קילומטרים של מסלולים באיכויות שונות. שיא העומס בעיר הוא סביב חג המולד ובחודש פברואר, אבל העומס הזה מורגש בעיקר במעליות ובקרופובקי - על מסלולי הקרוס קאנטרי הוא הרבה פחות נוכח, וזה חלק מהקסם.

קרח, המסה ואיכות התלמים

איכות המסלול משתנה מיום ליום ואפילו משעה לשעה. בוקר קר אחרי לילה בהיר נותן תלמים קשים ומהירים; אחר צהריים שמשי הופך את פני השטח לרך ואיטי; לילה של המסה ואחריו קפיאה מייצר תלמים מקורחים וקשים כקרח, שהם הכי לא נעימים למתחילים. בעונה חמה במיוחד מסלולים נמוכים נעלמים לגמרי בזמן שהמסלולים בקושצ'ליסקו ובעמקים עדיין מחזיקים. בגלל זה בדיקה קצרה לפני היציאה שווה יותר מכל תכנון מראש: אפשר להסתכל על מצלמות בשידור חי בזקופנה ובהרי הטטרה כדי לראות בעיניים כמה שלג יש, ולהצליב עם בדיקת מצב המסלולים בזמן אמת.

מסלולים מוארים לגלישת ערב

אחת הסיבות הטובות להישאר באזור יומיים במקום יום היא הגלישה אחרי החשכה, שמרגישה אחרת לגמרי. שלושה מקומות מאפשרים אותה. במרכז זקופנה, ברובן קרופובה, פנסי הרחוב מאירים את המסלול ממילא. במתחם הספורט הלאומי מואר קטע של כ-2.5 קילומטרים והפעילות נמשכת בערך עד השעה שמונה בערב. בקושצ'ליסקו התאורה על פולנה חוטאז' ובאזור אצטדיון הביאתלון בקירי דולקת בעיקר בסופי שבוע, בערך בין ארבע לשמונה בערב - כלומר תכנון של גלישת לילה בקושצ'ליסקו צריך ליפול על שישי עד ראשון. זה בדיוק סוג הפרט שלא מופיע בשום עלון תיירות ומקומיים מכירים בעל פה.

מעבר לזקופנה - נובי טארג, ביאלקה והאזור הרחב

נובי טארג - הכי הרבה קילומטרים

אם זקופנה היא בירת ההרים, נובי טארג שבצפון, כחצי שעה נסיעה, היא בירת הסקי הנורדי של פולין. סביב שדה התעופה הקטן של העיר, לאורך שמורת הטבע בור נה צ'רבונם ובאזורים היעריים שסביבה, מתוחזקים בראטרק עשרות קילומטרים של מסלולים - הרבה יותר מכל מה שיש בזקופנה עצמה. יש שם גם לולאה מושלגת מלאכותית ליד היכל הקרח, וזה יתרון גדול: נובי טארג נמוכה יותר, ובעונות עניות בשלג היא סובלת קודם. הלולאה המלאכותית היא הגיבוי שמאפשר לגלוש גם כשהשדות מסביב חומים.

ביאלקה טטשנסקה וקוטלניצה

ממזרח לזקופנה, בביאלקה טטשנסקה, נמצא אחד המסלולים המתקדמים בפולין: מסלול מואר ומושלג מלאכותית שמוביל בין מתחם קוטלניצה ליאנקולקובסקי וירך. לצידו יש שני מסלולים ארוכים יותר - האחד באורך של כשבעה קילומטרים בין אזורי באניה וקניובקה, והשני של כעשרה קילומטרים שיורד מפסגת קוטלניצה עד שולי הכפר בכיוון נובי טארג. ביאלקה יושבת במרכז האזור, וזו הסיבה שגולשים רבים מתבססים בה: משם נוח להגיע גם לזקופנה, גם לקושצ'ליסקו וגם לנובי טארג.

בייג פודהלנסקי - כשכל האזור יוצא לגלוש

מדי חורף נערך בשדה התעופה של נובי טארג מרוץ הסקי הנורדי ההמוני על שם יוחנן פאולוס השני, השני בגודלו בפולין. הזינוק והסיום באותה נקודה, והמסלולים הם שלושים, חמישה עשר ושישה קילומטרים - כלומר גם מתחילים וילדים מוצאים בו מקום. מאות גולשים, חובבים ומקצוענים, יוצאים לדרך יחד סביב שמורת הטבע, ולצד המרוץ נפרשת אזור פעילות משפחתי. שווה לדעת שהמרוץ הזה בוטל בעבר לא פעם בגלל מחסור בשלג, ולכן מי שמתכנן טיול סביבו צריך גיבוי בכיס.

לשלב עם שאר החורף באזור

יום קרוס קאנטרי משתלב היטב עם שאר החורף המקומי. אפשר לחתום אותו בבריכות התרמיות של חוחולוב, ממש בפתח האזור שבו גולשים, דרך כניסה עם איסוף מהמלון בזקופנה, או לעלות ברכבל הפוניקולר לגובלובקה בשילוב סיור יום מקרקוב שכולל את הפוניקולר. מגוון פעילויות החורף הנוספות באזור מרוכז בעמוד היעד זקופנה.

בטיחות, כללים והזווית הישראלית

גם מסלול מישורי נמצא בהרים אמיתיים

קל להסתכל על תלמים חרושים במישור ולהניח שאין כאן סיכון. זו טעות מסוכנת, כי הטטרה הם סביבה הררית גבוהה שבה מזג האוויר משתנה בתוך דקות ושבה נהרגים אנשים בכל שנה. שמש בבוקר בקושצ'ליסקו יכולה להפוך לסופת שלג בצהריים, טמפרטורה שיורדת עם הרוח הופכת בגדים רטובים מזיעה לבעיה של ממש, וקרח על תלם מהודק מסוכן יותר מקרח על מדרון. בעמקים עצמם, ובעיקר בקטעים הגבוהים והסגורים, יש סכנת מפולות אמיתית - לפני יציאה לעמק חובה לבדוק את דיווח סכנת המפולות של הפארק, וכשמדרג הסכנה עולה פשוט לא נכנסים. שבילים מסוימים נסגרים בחורף, וסגירה כזו אינה המלצה.

TOPR ומה עושים כשמשהו משתבש

שירות החילוץ ההררי הפולני, TOPR, פועל בטטרה כל השנה והוא מהמקצועיים באירופה. את מספרי החירום שלו, לצד מספר החירום האירופי, כדאי לשמור בטלפון עוד לפני שיוצאים, ולהתקין את אפליקציית החילוץ הרשמית ששולחת מיקום מדויק. בפועל, ברוב המקרים באזור הזה השיחה תהיה על נקע, על היפותרמיה קלה או על מישהו שאיבד כיוון בערפל - ובכל אחד מהמקרים האלה זמן התגובה תלוי ביכולת שלכם למסור מיקום. שווה לרדת לפרטים בעמוד האפליקציות המומלצות לטיול בזקופנה ובהרי הטטרה.

שלושה כללים שמונעים את רוב הצרות

• לא יוצאים לעמק לבד בעונה נמוכה, ומשאירים למישהו הודעה לאן ולמתי.
• יוצאים מוקדם וחוזרים בעוד אור - החשכה בחורף מגיעה מוקדם מאוד, ומסלול שאינו מואר הופך בבת אחת לבלתי אפשרי.
• נושאים תרמוס חם, שכבה יבשה ואוכל - קרוס קאנטרי שורף הרבה יותר קלוריות ממה שנראה, וירידת סוכר על מסלול ריק היא תחילתן של רוב הבעיות.

לשלב קרקוב וזקופנה - ומה עם אוכל כשר

ההגעה מישראל פשוטה: טסים לקרקוב וממשיכים כשעתיים דרומה. השילוב של כמה ימי עיר בקרקוב עם כמה ימי הרים בזקופנה עובד מצוין בחורף, ומי שמגיע עם ציוד או עם משפחה יעדיף העברה פרטית בין קרקוב לזקופנה על פני האוטובוס. מי שבוחר לנהוג בעצמו צריך לזכור שכבישי ההרים כאן מושלגים ומקורחים בחורף, שצמיגי חורף הם חובה בפועל, ושכדאי לקחת ביטוח מקיף מלא ולא להסתפק בבסיסי.

ולעניין הכשרות, בכנות: בזקופנה כמעט אין מענה. אין מסעדה כשרה ואין קהילה יהודית פעילה בעיירה, והמטבח המקומי בנוי סביב גבינת אושצ'יפק מעושנת ובשר. בקרקוב, לעומת זאת, יש תשתית יהודית של ממש עם בית חב"ד ומרכז קהילתי, וזו הסיבה שרוב המשפחות שומרות הכשרות עושות מלאי בקרקוב לפני הנסיעה דרומה. מטבחון בדירת נופש ומכולת גדולה בזקופנה פותרים את השאר.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• אין סקי-פס ואין מעליות - רוב המסלולים המסודרים בזקופנה ובקושצ'ליסקו פתוחים בחינם, וההוצאה היחידה היא השכרת הציוד.
• השכרת ציוד קרוס קאנטרי מצומצמת בהרבה מציוד אלפיני ולא כל חנות מחזיקה סטים - להזמין מראש ולציין אם רוצים קלאסי או סקייט.
• קלאסי הוא הבחירה הנכונה לפעם הראשונה: התלם מחזיק את המגלש ואפשר ללמוד את היסודות בשיעור אחד של כשעתיים.
• מתלבשים קל בהרבה מסקי אלפיני - שכבת בסיס תרמית ומעילית רוח, לא מעיל מרופד. מתחממים תוך עשר דקות ומזיעים תוך עשרים.
• בעמקי הפארק הלאומי גלישה מותרת רק בשבילים פתוחים ורק כשיש כיסוי שלג מספיק, ובכניסות גובים דמי כניסה.
• התנאים משתנים מיום ליום - בדיקה של מצלמות השידור החי ומצב המסלולים לפני היציאה שווה יותר מכל תכנון מראש.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להניח שקרוס קאנטרי הוא גרסה קלה של סקי אלפיני. זו פעילות אירובית מאמצת מאוד, גם כשהמסלול מישורי לגמרי.
• להתלבש כמו למדרון. מעיל סקי מרופד יגרום להזעה קשה תוך רבע שעה, וזיעה בשכבות עבות היא בדיוק מה שמצנן מסוכן כשעוצרים.
• להגיע לעמק חוחולובסקה בצהריים ולהתאכזב. אחרי הבוקר הדרך מתמלאת בהולכי רגל ובמזחלות סוסים והשלג נהרס - יוצאים מוקדם.
• לצאת לעמקים על מגלשי מסלול בלי קנט מתכת. בירידה החוזרת יש קטעים צרים בין עצים, ובלי קנט אין שליטה אמיתית.
• לתכנן גלישת ערב בקושצ'ליסקו באמצע השבוע. התאורה שם דולקת בעיקר בסופי שבוע - באמצע השבוע גולשים בערב במרכז זקופנה.
• להסתמך על מציאת ציוד ביום עצמו בסוף שבוע או בחופשה. זו הדרך הבטוחה ביותר לסיים את היום בהליכה על קרופובקי.

שאלות נפוצות

מה זה בעצם ביאגובקי, ובמה זה שונה מסקי רגיל?

ביאגובקי (biegowki) הוא השם הפולני לסקי קרוס קאנטרי, שנקרא גם סקי נורדי. בניגוד לסקי אלפיני, העקב אינו נעול למגלש אלא רק קצה הבוהן, אין מעליות ואין מדרונות, והתנועה קדימה נוצרת מהחלקה ומדחיפת מקלות. גולשים על מישורים, בקרקעיות עמקים ובקרחות יער, ולכן זו פעילות אירובית מתמשכת ולא ירידה מהירה.

כמה עולה יום סקי קרוס קאנטרי בזקופנה?

משמעותית פחות מסקי אלפיני, כי אין סקי-פס ואין מעליות. רוב המסלולים המסודרים בזקופנה ובקושצ'ליסקו פתוחים ללא תשלום, ורק במתחם הספורט הלאומי גובים כרטיס כניסה סמלי. ההוצאה העיקרית היא השכרת סט מלא של מגלשיים, נעליים ומקלות, בטווח מייצג של כ-40 עד 80 זלוטי בהתאם למשך ההשכרה ולחנות. מחירים לבדיקה מול הספק.

אני לא יודע לגלוש בכלל. אפשר להתחיל ישר בקרוס קאנטרי?

כן, וזו אחת הסיבות שהענף פופולרי כל כך. אין צורך בניסיון קודם בסקי. בטכניקה הקלאסית התלם החרוש מחזיק את המגלש ומונע ממנו לברוח הצידה, ולכן שיווי המשקל נשמר כמעט מעצמו. שיעור אחד של כשעתיים מספיק כדי ללמוד תנועה בתלם, עצירה, פנייה ועלייה קלה. המסלול המומלץ לפעם הראשונה הוא רובן קרופובה במרכז העיר או המעגל הקצר בחוטאז'.

האם עדיף להתמקם בזקופנה או בקושצ'ליסקו?

תלוי במה מחפשים. זקופנה נותנת מסעדות, קרופובקי, חיי עיירה ומסלול מואר במרכז, אבל המסלולים המסודרים באמת נמצאים מערבה. קושצ'ליסקו שקטה יותר, כפרית, ונמצאת במרחק הליכה או נסיעה קצרה מחוטאז', מקירי ומפתח עמק חוחולובסקה. מי שבא בעיקר בשביל הגלישה יקבל יותר ערך מלינה בקושצ'ליסקו, ומי שבא לחופשה מעורבת יעדיף את זקופנה.

מתי העונה הטובה ביותר לגלישה?

שלג יורד בדרך כלל כבר בדצמבר, אבל התנאים היציבים ביותר הם מינואר ועד סוף מרץ ולעיתים לתוך אפריל. זקופנה מקבלת בממוצע שנתי כמטר וחצי שלג. בעונות עניות בשלג המסלולים המושלגים מלאכותית - במרכז זקופנה, בביאלקה ובנובי טארג - הם הגיבוי, בעוד שהתלמים בעמקים נחרשים רק כשיש כיסוי מספיק.

האם מותר לגלוש על מגלשיים בתוך הפארק הלאומי טטרה?

כן, אך בתנאים. תקנוני הפארק מתירים תנועה על מגלשיים בשבילים המסומנים והפתוחים בלבד, ורק כשכיסוי השלג עמוק מספיק כדי להגן על הצמחייה והקרקע. בכניסות לעמקים גובים דמי כניסה לפארק, חלק מהשבילים נסגרים בחורף, ובקטעים גבוהים יש סכנת מפולות שמחייבת בדיקת דיווח הסכנה לפני היציאה.