בהרי הטטרה הפולניים ידועות מאות מערות, אבל רק אחת מותאמת לביקור רגיל: מערת מרוז'נה (Jaskinia Mroźna) בעמק קושצ'ליסקה, היחידה בטטרה הפולנית שמוארת בחשמל, עם מסלול מעבר קצר וכרטיס נפרד מכרטיס הכניסה לפארק הלאומי. עוד כמה מערות פתוחות בלי ציוד מיוחד אך ללא תאורה ודורשות פנס ראש, ורוב המערות סגורות לציבור בחוק.

ההפרדה הזאת היא כל הסיפור. הטטרה המערבית בנויה מסלעי גיר ודולומיט, סלעים שמים ממיסים בהם לאורך מיליוני שנים, ולכן בבטן ההר משתרעת מערכת קארסטית עצומה - מאות מערות ידועות בצד הפולני, ובהן המערכת העמוקה ביותר בפולין כולה. אלא שכמעט כולן אינן מערות תיירותיות אלא אתרי מחקר וספורט תת קרקעי, סגורים בהחלטת הפארק הלאומי. מי שמגיע ומצפה לשלוש מערות מוארות עם מעליות ומעקות יתאכזב; מי שמבין מה מחכה לו יקבל חצי יום מצוין.

כל מה שכן פתוח מרוכז כמעט כולו בעמק אחד, עמק קושצ'ליסקה, מערבית לזקופנה. השביל בקרקעית העמק כמעט מישורי ומתאים גם למשפחות, והמערות יושבות במדרונות שמעליו, בעליות קצרות ותלולות מהשביל הראשי. זה גם היעד הכי טוב באזור ליום גשום: הגשם לא מפריע לשביל הרחב, ובתוך המערה ממילא לא משנה מה קורה בחוץ.

מה באמת פתוח לביקור - ומה לא

לפני שמתכננים יום שלם, כדאי להחזיק בראש שלוש קטגוריות נפרדות לגמרי. הבלבול ביניהן הוא הסיבה מספר אחת לאכזבה של מטיילים ישראלים שהגיעו לעמק בציפייה לחוויית מערה מלאה כמו בסלובניה או בהונגריה.

שלוש קטגוריות שחייבים להפריד

• מערה מוארת אחת - מרוז'נה, עם תאורת חשמל, מסלול מעבר מסודר וכרטיס נפרד. זו האפשרות היחידה למי שרוצה להיכנס בלי ציוד ובלי לחשוב.
• מערות פתוחות ללא תאורה - מילנה, רפטביצקה, אובלזקובה ומערת הדרקון. חינם, מסומנות בשבילים, אבל אפלות לחלוטין. בלי פנס ראש עצמאי לא נכנסים.
• מערות סגורות - הרוב המוחלט, כולל העמוקות והארוכות. אין להיכנס אליהן, וזו לא המלצה אלא איסור לפי כללי הפארק הלאומי.

למה דווקא בטטרה המערבית

ההבדל הגאולוגי בין שני חלקי הרכס הוא שמסביר את הכל. הטטרה הגבוהה, זו של הפסגות המחודדות והאגמים הקרחוניים, בנויה בעיקר מגרניט - סלע קשה שאינו נמס במים ולכן כמעט לא מייצר מערות. הטטרה המערבית, לעומת זאת, עטופה בשכבות גיר ודולומיט ימיים, והמים שחלחלו בהן פיסלו מערכת שלמה של חללים, ארובות ונחלים תת קרקעיים. לכן כל המערות שאפשר להיכנס אליהן מרוכזות בצד המערבי, ולכן גם רואים בעמק תופעות קארסט קלאסיות: מעיינות קארסטיים שבהם הנחל התת קרקעי חוזר לפני השטח, סלעים מחוררים וגשרי סלע טבעיים. כשמסתכלים על צוקי הגיר הלבנים מעל השביל, מסתכלים למעשה על הגג של מערכת המערות.

שווה גם לדעת שהעמק עצמו הוא אתר מטרה בפני עצמו: מעבר למערות יש בו את גיא הצד המרשים ואוונוז קרקוב, ובקצהו העליון בקתת הרים על הלה אורנק. אפשר לשלב את המערות עם המשך בעמק בלי לשנות תוכנית, ובזה נעוץ היתרון הגדול שלו על פני יעדים אחרים בסביבה. רשימת מסלולי ההליכה הקלים ליד זקופנה תעזור להשלים את היום עם עוד קטע נוח.

מערת מרוז'נה - המוארת היחידה בטטרה הפולנית

מערת מרוז'נה, שמוכרת בעברית גם כמערת הכפור או מערת המקרר, היא הכתובת היחידה למי שרוצה חוויית מערה מסודרת בטטרה הפולנית. השם לא שיווקי אלא תיאורי: הטמפרטורה בפנים נמוכה וקבועה סביב כמה מעלות מעל האפס לאורך כל השנה, גם ביום קיץ שבו בזקופנה מזיעים. מי שנכנס בגופייה יוצא רועד.

איך נראה הביקור בפועל

המערה נמצאת במדרון שמעל קרקעית העמק, והגישה אליה היא עלייה קצרה ותלולה בשביל מסומן מהשביל הראשי. הכניסה והיציאה בשני פתחים שונים, כלומר עוברים דרך המערה ולא חוזרים על העקבות - מסלול המעבר קצר יחסית, בסדר גודל של כמה מאות מטרים, והשהייה בפנים היא עניין של דקות ולא של שעה. בפנים יש תאורת חשמל, מדרגות ומעברים מסודרים, אבל זו עדיין מערה טבעית: תקרות נמוכות במקומות מסוימים, רצפה לחה וקירות שנוגעים בכתפיים. אנשים גבוהים מתכופפים כמה פעמים.

מה כדאי להביא איתכם

• שכבה ארוכה, גם באמצע הקיץ. זה הפריט שהכי הרבה מטיילים שוכחים.
• נעליים סגורות עם אחיזה. גיר רטוב מחליק בצורה שמפתיעה אנשים.
• מזומן בזלוטי לדוכן הכרטיסים, כי הקליטה בהר לא תמיד משתפת פעולה.

כרטיסים, פתיחה ומה שחשוב להבין מראש

הכרטיס למערה נמכר בנפרד ואינו כלול בכרטיס הכניסה לפארק הלאומי, כך שביום כזה משלמים פעמיים - פעם בשער בכניסה לעמק ופעם בפתח המערה. הפירוט העדכני של תעריפי הפארק מופיע בעמוד כרטיס הכניסה לפארק הלאומי טטרה, ואת מחיר המערה נכון לבדוק מול הדוכן במקום. הפתיחה עונתית: בעונת החורף המערה לרוב סגורה, ובימים גשומים או בתנאים חריגים היא עשויה להיסגר גם בעונה. מטיילים מדווחים שהדוכן עצמו יושב ליד פתח המערה ולא בכניסה לעמק, כך שאין דרך לברר את המצב מלמטה בלי לעלות - שווה לבדוק בבוקר עם הצוות בשער.

המערות בלי תאורה - מילנה, רפטביצקה ומערת הדרקון

לצד מרוז'נה, בעמק קושצ'ליסקה יש כמה מערות שאפשר להיכנס אליהן בלי ציוד טכני, בלי היתר ובלי תשלום - אבל גם בלי טיפת תאורה. הן מסומנות בשבילי צד קצרים מהשביל הראשי, וכל אחת מהן דורשת אור עצמאי ותשומת לב.

מערת מילנה - הכי מעניינת והכי מלכלכת

מילנה (Jaskinia Mylna), שפירוש שמה בפולנית הוא המטעה, היא מערת מעבר עם כמה יציאות שונות, וזו בדיוק הסיבה לשם. בפנים יש מעברים נמוכים שדורשים כפיפה ולפעמים זחילה קצרה, פינות צרות ורצפה בוצית. מטיילים מדווחים בעקביות על שני דברים: שמי שהגיע עם פנס טלפון בלבד התחרט, כי הבטרייה נגמרת והידיים תפוסות בדיוק ברגע שצריך אותן לאחיזה; ושמי שנכנס בבגדים בהירים יוצא מלוכלך. בסופי שבוע ובחגים פולניים נוצר בפינות הצרות תור של ממש, כי עוברים בשורה אחת.

רפטביצקה, אובלזקובה ומערת הדרקון

רפטביצקה (Raptawicka) קטנה יותר וקלה יותר להבנה - אולם רחב יחסית שאפשר להיכנס אליו לכמה דקות. אובלזקובה (Obłazkowa) קטנטנה ומתאימה בעיקר כטעימה ראשונה לילדים גדולים שרוצים לומר שנכנסו למערה. מערת הדרקון (Smocza Jama) היא סיפור אחר: צרה, תלולה, עם סולמות מתכת ומדרגות ברזל שמורידים לחלל הפנימי. היא מרשימה בדיוק כמו שהיא לא מתאימה לילדים קטנים, למי שסובל מקלאוסטרופוביה או למי שלא בטוח ברגליים על מתכת רטובה.

הכלל הפשוט לכל המערות האלה

כניסה קצרה בלבד, אף פעם לא לבד, פנס ראש אמיתי לכל אחד בקבוצה ולא אחד משותף, ואם הפתח לא מסומן כמערה פתוחה לביקור - לא נכנסים. כללי ההתנהגות המלאים מפורטים בעמוד כללי ההתנהגות בפארק הלאומי טטרה, והם מחייבים גם בתוך המערות.

המערות הסגורות ומה נמצא מתחת לרגליים

החלק המרתק ביותר במערכת המערות של הטטרה הוא בדיוק החלק שאסור להיכנס אליו, ושווה להבין למה. מתחת לרכס משתרעת מערכת של חללים, ארובות אנכיות ונחלים תת קרקעיים שמגיעה לעומקים חריגים בקנה מידה אירופי.

ויילקה שנייז'נה - העמוקה בפולין

מערכת ויילקה שנייז'נה, שנחשבת לעמוקה ולארוכה ביותר בפולין, יורדת למעל שמונה מאות מטר עומק ומשתרעת על עשרות קילומטרים של מעברים ממופים. אלה אינם מסדרונות שאפשר לטייל בהם: מדובר בירידות אנכיות בחבלים, במעברים מוצפים ובקטעים שדורשים ציוד צלילה. ההגעה לחלקים העמוקים היא משלחת בת ימים, ולא ביקור.

מי כן נכנס, ואיך

הכניסה למערות הסגורות מותרת רק לבעלי היתר מהפארק הלאומי - חוקרים, קרטוגרפים ומערנים מאורגנים במסגרות מוכרות, עם ציוד, ביטוח ותיעוד. אין מסלול חוקי שבו מטייל מזדמן נכנס למערה סגורה, ואין גם היגיון בניסיון: מדובר בסביבה שבה טעות אחת בניווט מסתיימת בחילוץ מורכב במיוחד. שווה לזכור שגם חילוץ ממערה הוא משימה שונה לגמרי מחילוץ בשטח פתוח, וייקח שעות רבות.

מה כן רואים מלמעלה

גם בלי להיכנס אפשר לקרוא את מערכת המערות מהשביל. המעיינות הקארסטיים בעמק, שבהם המים חוזרים לפני השטח אחרי מסע תת קרקעי, הם החלון הכי ברור אליה - הם קרים בצורה קיצונית וזורמים גם בקיץ יבש. הצוקים הלבנים, החורים בקירות והבליעות שבהן נחל נעלם באדמה מספרים את אותו סיפור. זו הסיבה שהעמק הזה מלמד גאולוגיה טוב יותר מכל שלט הסבר.

איך מגיעים לעמק קושצ'ליסקה וכמה זה עולה

נקודת הפתיחה לכל המערות היא קירי, הכפר הקטן שבו נמצא שער הכניסה לעמק, כמה קילומטרים מערבית למרכז זקופנה. משם ואילך הולכים ברגל.

תחבורה, חניה ותשלומים

• אוטובוסים ומיניבוסים מזקופנה לקירי יוצאים בתדירות גבוהה בעונה ועולים מעט. זו הדרך הפשוטה ביותר, וגם הפותרת את בעיית החניה.
• ברכב פרטי - יש חניון בקירי, אבל הוא מתמלא מוקדם בעונה החמה ובסופי שבוע, והחניה בשולי הכביש נאכפת. מטיילים מדווחים שהגעה מוקדמת בבוקר היא ההבדל בין חניה נוחה לבין סיבוב מיותר. אם בכל זאת נוסעים באזור, השוואת מחירים דרך DiscoverCars משתלמת, ובכבישי הרים כדאי לקחת כיסוי ביטוחי מלא.
• כרטיס הפארק נרכש בשער בקירי והוא נפרד מכרטיס המערה. יש הנחות לילדים ולסטודנטים, והתעריף המדויק משתנה מעת לעת.

מה קורה בתוך העמק

מקירי ועד סוף העמק מדובר בשביל רחב וכמעט מישורי לאורך הנחל, מה שהופך אותו לאחד המסלולים הנוחים ביותר באזור - אפשר לראות עליו עגלות, ילדים קטנים ומטיילים מבוגרים. בעונה פועלות בו עגלות סוסים מקומיות, ופה נמצאת נקודה שמפתיעה רבים: העגלות נוסעות במעלה העמק ולא עוצרות בפתחי המערות, כך שנסיעה בעגלה לא חוסכת את העלייה התלולה למרוז'נה. מי שמחפש מסלול נוח במיוחד ימצא ערך בעמוד המסלולים הנגישים לעגלות באזור זקופנה. סיורים מודרכים בעמק ובסביבתו נמכרים מראש דרך פעילויות בזקופנה, ומי שיוצא מקרקוב ליום אחד ימצא הצעות תחת טיולי יום מקרקוב.

עונתיות, עטלפים וסגירות - מתי אפשר להיכנס

מערות בהרי הטטרה אינן אטרקציה שפתוחה כל השנה, ולא בגלל שיקולי נוחות. שני גורמים קובעים מתי אפשר להיכנס: הבטיחות והעטלפים.

העטלפים מנצחים את התיירות

כמה מיני עטלפים מוגנים בחוק מקננים ומבלים את עונת התרדמה במערות הטטרה, וביניהם מינים נדירים למדי. עטלף בתרדמה חורף על מאגר שומן מחושב בדיוק; רעש, אור חזק או מגע מעירים אותו, הוא שורף אנרגיה שאין לו, וסיכוי ההישרדות שלו נפגע. לכן חלק מהמערות נסגרות בעונת התרדמה, ולכן גם בתוך מערה פתוחה אין להאיר על עטלפים, לצלם עם פלאש או לגעת. זה לא נוהג מומלץ אלא כלל מחייב.

מה סוגר מערה בפועל

• חורף - מרוז'נה לרוב סגורה, והשבילים אל פתחי המערות האחרות מכוסים בשלג וקרח.
• עונת התרדמה - סגירות ייעודיות להגנה על העטלפים.
• גשמים חזקים - עלייה במפלס המים בתוך המערכת ורצפות חלקלקות במיוחד.
• עבודות תחזוקה - סגירות זמניות שמוכרזות באתר הפארק.

מתי הכי כדאי להגיע

העונה הנוחה היא סוף האביב עד תחילת הסתיו, כשהשבילים יבשים והמערה פתוחה. בתוך העונה, הבוקר המוקדם עדיף בגדול - הן בגלל החניה בקירי, הן בגלל התורים בפינות הצרות של מילנה. סתיו בהיר הוא ההימור המצוין ביותר: פחות אנשים, אוויר צלול והעמק בצבעים. לפני נסיעה בחורף שווה לעבור על המסלולים הסגורים בחורף בהרי הטטרה, כי המצב משתנה משבוע לשבוע.

בטיחות במערות - הכללים שלא מתפשרים עליהם

המערות בעמק נראות תמימות מהשביל, וזו בדיוק הבעיה. הטטרה היא סביבת הרים אמיתית שגובה בה קורבנות בכל שנה, ומטיילים ישראלים נוטים להעריך בחסר גם את מזג האוויר וגם את התנאים מתחת לאדמה.

שמונה כללים שאין עליהם ויכוח

• לא נכנסים למערה שאינה מסומנת ככזו שפתוחה לביקור.
• לא נכנסים לבד, אף פעם, גם לא לכניסה קצרה.
• פנס ראש לכל אדם, עם סוללות רזרביות. פנס טלפון אינו תחליף.
• נעליים עם אחיזה. גיר רטוב ובוץ בתוך מערה מחליקים יותר מסלע רגיל.
• לא נוגעים בזקיפים ובנטיפים ולא לוקחים מזכרות סלע - זו עבירה על חוקי הפארק.
• לא מפריעים לעטלפים, לא מאירים עליהם ולא מצלמים בפלאש.
• לא יורדים מהשבילים המסומנים בדרך אל המערות ובחזרה.
• מודיעים למישהו לאן יוצאים ומתי אמורים לחזור.

מספרי חירום ואיך קוראים לעזרה

יחידת החילוץ ההררית הפולנית, TOPR, היא הכתובת לכל אירוע בהרים - כולל בעמק ובסביבת המערות. המספר הייעודי הוא 601 100 300, ומספר החירום ההררי הכללי הוא 985. מומלץ לשמור את שניהם בטלפון עוד לפני היציאה מהמלון ולהתקין את אפליקציית החירום ההררית שמשדרת מיקום מדויק. הקליטה בתוך מערה אפסית, ולכן ההודעה נשלחת מבחוץ - עוד סיבה לא להיכנס לבד. רשימת האפליקציות המומלצות לטיול בזקופנה ובהרי הטטרה כוללת גם את הכלים לבדיקת מצב השבילים לפני היציאה.

הערה חשובה על מזג אוויר

מזג האוויר בטטרה משתנה במהירות. בוקר בהיר בעמק יכול להפוך לסופת ברקים אחר הצהריים, ושביל שהיה יבש בעלייה עשוי להיות חלק בירידה. זו לא אמירה כללית אלא דפוס קבוע וידוע של הרכס הזה, וכדאי לתכנן לפיו.

חלופות מחוץ לטטרה ואיך משלבים את המערות ביום טיול

מי שהמערות הן הסיבה העיקרית לנסיעה צריך לדעת מראש שהטטרה אינה יעד המערות החזק של פולין. חוויית המערה המפותחת נמצאת דווקא צפונה יותר, וניתן לשלב אותה באותו טיול בלי מאמץ מיוחד.

מערות תיירותיות מפותחות בדרום פולין

באזור הסלעי שמצפון לקרקוב, ובראשו הפארק הלאומי אויצוב, פרוסות כמה מערות מוארות עם מסלולי ביקור מסודרים והדרכה, ובאזור הרחב יותר של דרום פולין יש מערות מפותחות נוספות. מכיוון שרוב הישראלים נוחתים בקרקוב וממשיכים כשעתיים דרומה לזקופנה, אפשר לשבץ ביקור במערה מפותחת ביום שממילא מוקדש לקרקוב וסביבתה, ולהשאיר לטטרה את מה שהיא באמת טובה בו: נופים, שבילים ומערה קטנה ואופיינית. הצעות ליום כזה מרוכזות תחת פעילויות וטיולי יום בקרקוב.

למי הביקור בעמק מתאים

• משפחות עם ילדים בגיל בית ספר - מרוז'נה בתוספת השביל בעמק היא שילוב מעולה. מערת הדרקון לא.
• זוגות שמחפשים חצי יום נוח - שילוב של מערה, שביל מישורי ובקתת הרים בסוף.
• מטיילים מנוסים - המערות הפתוחות ללא תאורה הן תוספת מעניינת ליום הליכה ארוך יותר.
• מי שסובל מקלאוסטרופוביה - עדיף לוותר על המערות ולהסתפק בעמק, שיפה בפני עצמו.

הזווית הישראלית

הטיסות לקרקוב זמינות וזולות יחסית, וההמשך דרומה לזקופנה אורך כשעתיים; השוואת מחירים נוחה דרך חיפוש טיסות. רמת המחירים באזור עדיין נוחה משמעותית מהאלפים, וזו אחת הסיבות שהטטרה הפכה ליעד קיץ פופולרי בקרב משפחות ישראליות. מבחינת אוכל כשר, ההיצע בהרים מוגבל מאוד ורוב הפתרונות נמצאים בקרקוב - כדאי להצטייד מראש. ביום מערות ממילא לא קונים אוכל בדרך, כי בקרקעית העמק אין חנויות עד לבקתה בקצה. שווה גם להשוות את הרמה הפיזית מול דרגות הקושי של המסלולים בהרי הטטרה לפני שקובעים את סדר היום.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• כרטיס הכניסה לפארק הלאומי נפרד לחלוטין מכרטיס המערה - שני תשלומים שונים באותו יום.
• מערת מרוז'נה היא היחידה המוארת, והיא נסגרת עונתית; בחורף לרוב אי אפשר להיכנס.
• הטמפרטורה בתוך המערות נמוכה וקבועה כל השנה - שכבה ארוכה חובה גם באוגוסט.
• לכל המערות האחרות נדרש פנס ראש עצמאי לכל אדם; פנס טלפון משאיר ידיים תפוסות ונגמר.
• השביל בקרקעית עמק קושצ'ליסקה כמעט מישורי, אבל העלייה מהשביל אל פתחי המערות תלולה.
• עטלפים מוגנים מקננים בחלק מהמערות; בעונת התרדמה יש סגירות ואין להאיר או לצלם בפלאש.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להניח שכל המערות בטטרה פתוחות לביקור - הרוב המוחלט סגור בחוק ואין לנסות להיכנס.
• להגיע למערות בלי פנס ראש ולהסתמך על הטלפון, ואז לוותר על הכניסה במקום.
• להיכנס לחלל תת קרקעי לבד או להוביל ילדים קטנים למערת הדרקון עם סולמות המתכת.
• להגיע לחניון בקירי בשעת שיא בהנחה שיהיה מקום, ולסיים בקנס על חניה בשוליים.
• לצאת בסנדלים או בנעליים חלקות - גיר רטוב ובוץ במערה מחליקים בצורה מסוכנת.
• לתכנן ביקור בחורף בלי לבדוק סגירות עונתיות, ולגלות בשער שהמערה סגורה.

שאלות נפוצות

כמה מערות בהרי הטטרה באמת פתוחות לביקור?

בצד הפולני ידועות מאות מערות, אבל רק מספר קטן מהן פתוח: מערת מרוז'נה, שהיא היחידה המוארת בחשמל ומותאמת לביקור רגיל בכרטיס, ולצידה כמה מערות קטנות בעמק קושצ'ליסקה שאפשר להיכנס אליהן ללא תאורה ועם פנס ראש. כל השאר סגור לציבור לפי כללי הפארק הלאומי.

האם מערת מרוז'נה מתאימה לילדים?

כן, לילדים בגיל בית ספר בדרך כלל כן. המסלול בתוכה קצר ומואר, אבל יש מעברים נמוכים ורצפה לחה, והעלייה מהשביל אל הפתח תלולה. חשוב להביא שכבה ארוכה כי קר בפנים כל השנה, ולוודא נעליים סגורות. מערת הדרקון, לעומת זאת, עם הסולמות והמעברים הצרים, אינה מתאימה לילדים קטנים.

צריך לשלם פעמיים כדי לבקר במערה?

בפועל כן. משלמים כניסה לפארק הלאומי בשער בקירי, ובנוסף כרטיס נפרד למערת מרוז'נה בפתח המערה עצמה. שאר המערות בעמק אינן גובות תשלום. כדאי להחזיק מזומן בזלוטי, כי לא בכל נקודה בהר יש קליטה יציבה לתשלום בכרטיס.

אפשר להיכנס למערות בחורף?

בדרך כלל לא. מערת מרוז'נה נסגרת בעונת החורף, ובשאר המערות השבילים הצרים והתלולים אל הפתחים מכוסים שלג וקרח. בנוסף יש סגירות ייעודיות בעונת תרדמת העטלפים. מי שמגיע בחורף כדאי שיתכנן חלופות ויבדוק את מצב השבילים לפני היציאה.

מה צריך להביא לביקור במערות ללא תאורה?

פנס ראש אמיתי לכל אדם עם סוללות רזרביות, נעליים סגורות עם אחיזה טובה, שכבה ארוכה ובגדים שלא אכפת לכם ללכלך. לא נכנסים לבד, לא נכנסים למערה שאינה מסומנת כפתוחה לביקור, ומודיעים למישהו לאן יצאתם. במקרה חירום בהרים קוראים ל-TOPR במספר 601 100 300 או 985.

יש בפולין מערות מרשימות יותר מאלה שבטטרה?

כן. באזור שמצפון לקרקוב ובדרום פולין בכלל יש מערות תיירותיות מפותחות יותר, עם תאורה מלאה, מסלולי ביקור ארוכים והדרכה. מכיוון שרוב הישראלים נוחתים בקרקוב וממשיכים כשעתיים דרומה לזקופנה, אפשר לשלב מערה מפותחת ביום שממילא מוקדש לאזור קרקוב, ולהשאיר לטטרה את הנופים והשבילים.