זקופנה היא יעד סנובורד משתלם ואמיתי, אבל לא כל מדרון באזור מתאים לגלישת קרש - גולשים צריכים מדרונות רחבים בלי קטעי מישור ארוכים, ומעדיפים מעלית כיסא על פני מעלית T-bar. שיעור מתחילים בן שעה נמכר בסביבות 30 דולר, סנואופארק מסודר פועל בעיקר בביאלקה טטשנסקה, ובאזור הקרוב הרנדה וויטוב מחזיקות מתקני פריסטייל קטנים יותר.

המספרים עובדים לטובת הישראלי שרוצה להתחיל לגלוש על קרש בלי לשבור את הכיס. טיסה לקרקוב, כשעתיים נסיעה דרומה, ואז שבוע שלם של מדרונות בהנשה מלאכותית, השכרת ציוד ושיעורים במחירים שהם שבריר ממה שמשלמים באלפים האוסטריים או האיטלקיים. זקופנה גם מאפשרת חופשה משולבת שקשה להשיג במקום אחר: כמה ימים בעיר היסטורית מלאה בבתי קפה ומוזיאונים, וכמה ימים בהרים.

הפער בין ציפייה למציאות נוצר כמעט תמיד בבחירת האתר. אתר שנחשב מצוין לסקי יכול להיות יום שלם של תסכול לגולש קרש, וההבדל טמון בשלושה פרמטרים שכמעט אף אחד לא בודק מראש: רוחב המדרון, אורך קטעי החיבור המישוריים וסוג המעליות. מי שמבין את שלושת אלה בוחר נכון מהיום הראשון.

מה מבדיל מדרון טוב ממדרון גרוע לגולשי סנובורד

ההבדל בין יום מצוין ליום מתסכל על הקרש נקבע עוד לפני שיורדים מהמעלית. גולש סנובורד קורא מדרון אחרת לגמרי מגולש סקי: שתי הרגליים קשורות ללוח אחד, אין מקלות שאפשר לדחוף בעזרתם, וכל קטע מישורי הופך למכשול. בזקופנה ובסביבתה פרושים עשרות מדרונות, אבל רק חלקם בנויים בצורה שנוחה לגלישת קרש.

רוחב המדרון וקטעי המישור

מדרון רחב נותן לגולש מקום להשלים סיבוב מלא מקנט לקנט בלי לחשוש שייצא מהתחום, וזה בדיוק מה שמתחיל צריך: מרחב לטעות בו. מדרון צר מכריח סיבובים קצרים ומהירים שדורשים שליטה שעדיין אין, ומייצר נפילות מיותרות כבר בשעה הראשונה.

הבעיה הגדולה יותר היא שבילי החיבור. חלק מהאתרים באזור צמחו לאורך השנים מכמה מעליות נפרדות שחוברו יחד, וכך נוצרו מקטעי מעבר כמעט מישוריים בין מדרון למדרון או לקראת תחנת המעלית. גולש סקי חולף שם בדחיפה אחת של מקלות. גולש קרש מאבד מהירות, נעצר, ואז נאלץ לשחרר את הרגל האחורית ולדחוף את עצמו כמו על סקייטבורד, או לשחרר את שתי הקשירות וללכת בשלג עמוק. זה מתיש, זה חוזר על עצמו שוב ושוב באותו יום, וזה ההסבר האמיתי לכך שגולשי קרש חוזרים מאתר מסוים מאוכזבים בזמן שחבריהם על הסקי נהנו.

• לפני שבוחרים אתר כדאי לפתוח את מפת המדרונות ולזהות מקטעי מעבר ארוכים בין תחנות.
• בסיס משוח היטב עושה הבדל אמיתי בקטעים האיטיים; לבקש שעווה טרייה בהשכרה זו לא קפריזה.
• לשמור מהירות לפני כניסה לקטע מישורי ולא לבלום בדיוק בפתח שלו.

סוג המעלית - כיסא מול T-bar

מעלית כיסא היא הפתרון הידידותי לגולש קרש: משחררים את הרגל האחורית, הקרש נשאר תלוי על הרגל הקדמית, יושבים ונחים. מעלית T-bar או מעלית עוגן מסורבלת בהרבה. הגולש עומד בזווית לכיוון הנסיעה, המוט מושך אותו באלכסון, והקרש נוטה לסטות מהתלם. מתחילים נופלים ממעליות כאלה שוב ושוב, ובשעת עומס זה גם עוצר את התור מאחור.

בפועל, בזקופנה עצמה יש מעליות כיסא בפולנה שימושקובה, בהרנדה ובנוסאל, אבל בכל אחד מהם יש גם כמה מעליות T-bar שמשרתות את המדרונות הקצרים. באתרים הקטנים ממש, השרוך המושך הוא לפעמים המעלית היחידה.

איך עולים ב-T-bar עם קרש בלי ליפול

• לשחרר את הקשירה האחורית ולהניח את הרגל האחורית על הפד שבין הקשירות.
• להפנות את חוד הקרש ישר במעלה התלם ולא באלכסון, ולתת למוט להישען על הירך האחורית.
• לא לשבת על המוט. עומדים, מרפים את הברכיים וסופגים את המשיכה בגוף.
• מי שנופל צריך להתגלגל מיד הצידה אל מחוץ לתלם.

שעות היום, פילוס ותאורה

רוב המדרונות באזור מסתמכים על הנשה מלאכותית, והשלג הזה מתנהג אחרת: קשה יותר, דחוס יותר, ונוטה להתקרח אחר הצהריים אחרי שמאות זוגות קנטים גירדו אותו. הפילוס נעשה בלילה, ולכן השעות שבין הפתיחה לבין עשר בבוקר הן הטובות ביותר לגולש קרש שרוצה משטח אחיד. גולשים מקומיים מדווחים בעקביות שהעומס האמיתי מתרכז בין אחת עשרה לשתיים, ושמי שמתחיל לפני תשע או חוזר אחרי שלוש רוכב כמעט לבד.

הרנדה מאירה את המדרון עד שעות הערב, וגם בביאלקה טטשנסקה יש גלישת לילה. השילוב של שלג שהתקשה, תאורה מלאכותית וצללים ארוכים מקשה על קריאת השטח, ולכן ערב הוא לא הזמן ללמוד קנט אחורי. לפני שיוצאים כדאי להציץ במצלמות בשידור חי מזקופנה ומהרי הטטרה ולראות בעיניים כמה שלג יש ואיך נראה התור.

אתרי הגלישה בזקופנה ובסביבה מנקודת מבט של גולש קרש

בתוך זקופנה יש אתרים קטנים ונוחים ללוגיסטיקה, אבל האתרים הרציניים באמת לגולשי קרש נמצאים בנסיעה קצרה מהעיר. ההבדל הוא לא רק באורך המדרון אלא ברוחב שלו, בכמות מעליות הכיסא ובשאלה אם התחנות מחוברות ביניהן או שצריך לרדת לחניה ולנסוע.

האתרים בתוך העיר

פולנה שימושקובה היא הבחירה הנוחה ביותר למי שגר במרכז ורוצה ימי תרגול קצרים. יש שם מעלית כיסא לשישה מקומות ומעלית לארבעה, וחמישה מדרונות באורכים של כמאה חמישים עד מאתיים חמישים מטר. המדרונות קצרים, אבל רחבים ומפולסים, ובתחנה התחתונה יש אזור למידה לילדים עם מעלית סרט. הרנדה, בשוליים הצפוניים של העיר, מציעה מעלית כיסא לארבעה מקומות שמסיעה עד כאלפיים וארבע מאות איש בשעה, מדרון מואר ומערכת הנשה, וגם פינת פריסטייל קטנה בצד התחתון של המדרון.

נוסאל הוא סיפור אחר. המדרון המפורסם שלו נחשב למסלול הסללום הקשה בפולין, הוא תלול, נוטה להתקרח, ומעל מעלית הכיסא פועלות עוד חמש מעליות עוגן. זה מקום נהדר לגולש מנוסה שרוצה קנטים חדים, ומקום גרוע ליום ראשון. גובלובקה, הרכס שמעל העיר, מוגעת ברכבל הפוניקולר שיוצא ממרכז זקופנה, ובפסגה יש שטח למידה קטן ומתון שמשמש בעיקר לשיעורים ראשונים.

האתרים מחוץ לעיר

ויטוב, כעשרה קילומטרים מערבה, מחזיקה מעלית כיסא לארבעה מקומות באורך של כקילומטר שמשרתת מדרון כחול נוח, ומעליות T-bar קצרות לירוקים. זהו אחד המקומות הבודדים באזור עם סנואופארק ייעודי. סוחה, כשמונה קילומטרים מהעיר, מיועד יותר לרמת ביניים ופחות למתחילים, ומאלה ציחה מציע נוף פסגות מרשים במיוחד עם שתי מעליות כיסא ושתי מעליות עוגן.

הבחירה החזקה ביותר לגולשי קרש היא ביאלקה טטשנסקה, כעשרים ושלושה קילומטרים מזקופנה. שלוש התחנות שם, קוטלניצה, בניה וקניובקה, מחוברות ביניהן במעליות, המדרונות רחבים ומהירים, וההנשה המלאכותית מכסה למעשה את כל השטח כך שגם בחורף חלש יש על מה לגלוש. גולשים מנוסים שכתבו על האזור מתארים את המדרונות שם כרחבים, מהירים מספיק ולא מסובכים מדי, עם תורים סבירים גם בעומס. מי שמחפש שקט יעדיף את יורגוב או את צ'רנה גורה, שנחשבים פחות עמוסים בסופי שבוע.

כרטיסי מעליות באזור

שני כרטיסים משותפים חוסכים כסף ומאפשרים לנוע בין אתרים. Tatry Super Ski מחבר עשרות אתרים משני צידי הגבול הפולני-סלובקי לרשת אחת, וכולל את ביאלקה, יורגוב, בוקובינה טטשנסקה, אתרי זקופנה וצ'ורשטין. Góral Skipass קטן יותר ומכסה ארבעה אתרים: הרנדה, פולנה שימושקובה, סוחה וויטוב. שווה לבדוק מראש איזה אתרים באמת בתוכנית לפני שקונים כרטיס מרובה ימים, כי מאלה ציחה למשל אינו חלק מהמערכת המשותפת.

סנואופארק - איפה באמת אפשר לעשות פריסטייל

סנואופארק מסודר, שמתוחזק כל יום ויש לו מעלית משלו, הוא נדיר בפולין - ובאזור זקופנה יש בעיקר אחד כזה. השאר הם פינות פריסטייל קטנות בצד מדרון, שנפתחות ונסגרות לפי כמות השלג והביקוש.

קוטלניצה בביאלקה טטשנסקה

הסנואופארק של קוטלניצה הוא המרכזי באזור ומהמבוקרים בפולין. יש בו מגוון רחב של מכשולי ג'יב - בוקסים, מעקות, צינורות ומודולים בדרגות קושי משתנות - לצד מקפצות בגדלים שונים, כך שמתחיל יכול לתרגל את הטריק הראשון על אלמנט פשוט בזמן שגולש מנוסה עובד על קו רציף ויצירתי. הפארק מתוחזק על ידי צוות ייעודי ומפולס מדי יום.

הפרט שהופך אותו לחריג באמת: הוא מוגש על ידי מעלית T-bar שיושבת ממש עליו, על מסלול מספר חמש. משמעות הדבר היא הקפות רצופות על אותם מכשולים בלי לרדת עד הבסיס ובלי להמתין בתור המרכזי, וזה בדיוק מה שצריך כדי ללמוד טריק. הפארק גם מואר, כך שאפשר להמשיך לגלוש בו אחרי רדת החשכה.

ויטוב והרנדה

בוויטוב יש סנואופארק באורך של כחמש מאות וחמישים מטר בצד המדרון, ובאותו מקום פועל בית ספר לסנובורד שהוקם על ידי יאגנה מרצ'ולאיטיס, אלופת פולין ואירופה בסנובורד. מכיוון שהפארק לא תמיד פתוח, ההרגל של הגולשים המקומיים הוא לבדוק את העדכון היומי בעמודי הרשתות החברתיות של הפארק לפני שיוצאים לדרך. זו עצה שלא מופיעה באתרים הרשמיים, והיא חוסכת נסיעה מיותרת.

בהרנדה יש פינת פריסטייל צנועה בצד ימין של מעלית הכיסא, בחלק התחתון של המדרון, עם מקפצה ומכשולים לתרגול. היא לא מתחרה בקוטלניצה, אבל היא נמצאת בתוך זקופנה ומאפשרת חצי שעה של תרגול בסוף יום גלישה בלי לנסוע לשום מקום.

הכניסה הראשונה לפארק

• לעשות הקפה אחת בצד הפארק ולהסתכל: איפה נוחתים, כמה מהירות צריך, מי עומד איפה.
• להתחיל מבוקס שטוח ורחב ורק אחר כך לעבור למעקה עגול.
• לא לעצור אף פעם באזור הנחיתה של מקפצה. זו הסיבה השכיחה לתאונות בפארקים.
• קסדה היא חובה מוחלטת בפארק, ומגני שורש כף יד ומגן עצם זנב הופכים את יום הלמידה לנסבל.
• לתאם עם עצמך ועם השאר מי יורד עכשיו. בפולין נהוג לקרוא בקול לפני ירידה.

השכרת סנובורד - מה כולל הסט ואיך לא לטעות

סט השכרה בסיסי כולל שלושה רכיבים: קרש, קשירות ובוטס. השכרות בזקופנה מציעות חבילות בטווח מחירים רחב, וסט סקי מלא נמכר בדרך כלל מכשמונים זלוטי ליום. חבילות סנובורד זולות יותר קיימות בחלק מהחנויות. אלה מחירים מייצגים בלבד שיש לאמת מול הספק בעת ההזמנה, כי הם משתנים לפי עונה, איכות הציוד ומספר הימים.

הבוטס הם החלק הקריטי

אם יש רכיב אחד שקובע אם היום יהיה מוצלח, זה הבוטס. הקרש והקשירות סולחים הרבה, הבוטס לא סולחים כלום. בוטס גדולים מדי מאפשרים לעקב להתרומם בתוך הנעל, וברגע שהעקב עולה הגולש מאבד את היכולת להטות את הקרש על הקנט האחורי. התוצאה היא שהוא מנסה להשלים את התנועה עם כל הרגל, נופל אחורה שוב ושוב, ומסיק בטעות שהוא לא מוכשר לסנובורד.

מידות בוטס נמדדות בשיטת מונדופוינט, כלומר אורך כף הרגל בסנטימטרים, ולא במידת נעל רגילה. כדאי למדוד את כף הרגל בבית לפני הנסיעה ולהגיע עם המספר. בחנות שווה להקדיש עשר דקות: ללבוש גרב דקה אחת בלבד, לנעול את שתי הרגליים, לעמוד זקוף ולוודא שהאצבעות נוגעות קלות בקצה, ואז לכופף ברכיים ולוודא שהן נסוגות מעט אחורה. אם העקב זז בעת הכיפוף, זה לא הזוג הנכון.

הקרש והקשירות

• אורך הקרש נקבע לפי משקל הגולש ולא לפי גובה. שיטת ה"עד הסנטר" היא קיצור דרך גס בלבד.
• מי שנועל מידה גדולה צריך קרש רחב, אחרת האצבעות והעקב בולטים מעבר לקנטים ומגרדים בשלג בכל סיבוב.
• למתחילים עדיף קרש רך יחסית וסימטרי, שסולח על טעויות ולא נועל את הקנט.
• לבקש מהטכנאי לכוון את רוחב העמידה ואת זווית הקשירות במקום, ולציין אם גולשים עם רגל שמאל קדימה או ימין קדימה.
• לבדוק שהבסיס משוח והקנטים מושחזים. ההשכרות הרציניות מכינות כל קרש מחדש לפני מסירה.

למה מזמינים מראש דווקא סנובורד

זו הנקודה שהכי הרבה ישראלים מפספסים: מלאי הסנובורד בהשכרות פולניות קטן משמעותית ממלאי הסקי. רוב הלקוחות המקומיים גולשים על סקי, ולכן חנות שמחזיקה מאות זוגות סקי עשויה להחזיק כמה עשרות קרשים בלבד, ומהם רק מעט בוטס במידות גדולות. גבר ישראלי במידה ארבעים וחמש ומעלה, כלומר בערך מונדו עשרים ותשע עד שלושים, עלול פשוט לא למצוא זוג בשיא העונה. הזמנה מקוונת מראש, ובחירת שעת איסוף בבוקר, פותרות את זה כמעט לגמרי.

שני פרטים לוגיסטיים נוספים: ברוב ההשכרות יתבקשו להציג ולעיתים להשאיר דרכון או רישיון נהיגה כפיקדון, ולכן כדאי להביא מסמך שנוח להשאיר. חלק מהחנויות מספקות קסדה בחינם לילדים מתחת לגיל חמש עשרה, אבל אין להסתמך על כך בלי לוודא מראש.

שיעורים - איך בוחרים ומה באמת קורה ביום הראשון

שיעור אחד עם מורה שגולש סנובורד שווה יותר משלושה ימים של ניסיונות עצמאיים. שיעור מתחילים קבוצתי בן שעה בפסגת גובלובקה נמכר בסביבות שלושים דולר, וזו נקודת פתיחה נוחה למי שרוצה לבדוק אם הקרש מתאים לו לפני שהוא מתחייב לשבוע.

מורה לסנובורד הוא לא מורה לסקי

הרבה בתי ספר קטנים באזור משווקים "שיעורי סקי וסנובורד" כמקשה אחת, אבל ההסמכות נפרדות והטכניקה שונה לחלוטין. מי שמלמד בעיקר סקי ומכסה סנובורד כתוספת יעביר שיעור שבו התלמיד לומד לעצור, אבל לא לומד להעביר משקל בין קנטים. השאלה שצריך לשאול לפני התשלום היא ישירה: האם המורה שיגיע גולש בעצמו על קרש ומוסמך ללמד סנובורד. עדיף לקבל את התשובה בכתב, בהודעה או במייל.

אפשרות נוחה למי שרוצה ודאות היא שיעור סנובורד למתחילים בפסגת גובלובקה, שיוצא כקבוצה קטנה ומתקיים באזור למידה מתון בראש הרכס. במשפחות מעורבות, שבהן חלק רוצים קרש וחלק סקי, אפשר לשלב אותו עם שיעור סקי למתחילים באותו מקום ולהיפגש בפסגה. התחנה התחתונה נמצאת בקצה רחוב קרופובקי (Krupowki), מה שהופך את הבוקר לפשוט מאוד ללא רכב.

מה קורה ביום הראשון

כדאי להגיע מוכנים נפשית: היום הראשון בסנובורד קשה פיזית יותר מהיום הראשון בסקי. בסקי מתחיל מחליק לאט ונופל מעט. בקרש נופלים הרבה, קדימה על הידיים ואחורה על עצם הזנב, ומבלים זמן רב בישיבה על שלג קר תוך כדי הידוק קשירות. גם הקימה מהישיבה היא מאמץ בפני עצמו כשהרגליים קשורות יחד.

הפיצוי מגיע מהר. רוב האנשים מצליחים לחבר סיבובים בסיסיים תוך יומיים עד שלושה ימים, וזו קפיצה גדולה יותר ממה שגולש סקי חווה באותו פרק זמן. התכנון הריאלי הוא שני שיעורים קצרים בשני ימים עוקבים ולא שיעור אחד ארוך, כי הגוף מתעייף לפני שהראש קולט. אחרי השיעור כדאי לתרגל לבד עוד שעה בלבד, ולא יותר.

מגנים, קסדה ומה שלא חוסכים בו

• מגני שורש כף יד: פציעת שורש כף היד היא הפציעה השכיחה ביותר בסנובורד, כי הרפלקס הטבעי בנפילה הוא לפרוש ידיים. גם פגיעה קלה יכולה לקחת כשמונה שבועות להחלמה.
• קסדה, בכל גיל ובכל רמה. בפולין היא חובה לילדים ומקובלת מאוד גם למבוגרים.
• מכנס מרופד להגנה על עצם הזנב. מתחילים נופלים אחורה עשרות פעמים ביום.
• משקפי סקי אטומים ולא משקפי שמש. שלג מלאכותי ורוח בפסגה הופכים את הראייה לבעיה אמיתית.
• כפפות עמידות למים וזוג רזרבי. הידיים של מתחיל בקרש נמצאות בשלג כל היום.

ילדים על קרש

מבחינה מעשית, סנובורד מתאים לילדים מגיל שבע עד שמונה ומעלה, בעיקר בגלל כוח הגוף הנדרש לקימה חוזרת וטווח מידות הבוטס הקטן שקיים בהשכרות. ילדים צעירים יותר יתקדמו מהר יותר על סקי, ותמיד אפשר לעבור לקרש בגיל מאוחר יותר.

גולשים מנוסים - שטח פתוח, קספרובי ורץ' וסכנת מפולות

הרי הטטרה הם סביבה אלפינית אמיתית שבה נהרגים אנשים כל חורף, ולא הרחבה של אזור מדרונות. גולש קרש מנוסה ימצא כאן שטח מרשים, אבל הכניסה אליו מחייבת ידע, ציוד וליווי, ולא רק ביטחון עצמי.

קספרובי ורץ' והמדרונות הארוכים

קספרובי ורץ' הוא המקום היחיד באזור עם מדרונות בקנה מידה אלפיני. הרכבל, שהוקם עוד בשנות השלושים ויוצא מקוז'ניצה שבקצה זקופנה, מעלה לגובה של קרוב לאלפיים מטר על קו הגבול עם סלובקיה, ומשם יורדים המדרונות של עמקי גונשניצובה וגוריצ'קובה. אלה המדרונות הארוכים והתלולים ביותר באזור, והם הסיבה שגולשים מנוסים בכלל מגיעים לפולין.

הצוואר הצר הוא הכרטיס. מספר הנוסעים ברכבל מוגבל, המכירה נעשית בחלונות זמן, וכרטיסים מקוונים נפתחים עד כשלושים יום מראש ומקבלים עדיפות על פני קופות המקום. בעונה חזקה מי שמגיע בלי הזמנה עלול לגלות שכל היום נמכר. כרטיס לרכבל קספרובי ורץ' עם הסעה פותר גם את שאלת החניה, שהיא כאב ראש בפני עצמו בבוקר עמוס.

אוף פיסט זה לא "קצת בצד של המדרון"

הרכס כולו נמצא בתחומי הפארק הלאומי טטרה, והתנועה בו כפופה לכללי הפארק ולסגירות עונתיות. שירות ההצלה TOPR מפרסם דיווח מפולות בסולם חמש דרגות, וזה המסמך הראשון שגולש שטח פתוח צריך לקרוא בבוקר. השטח כאן תלול, מרוח רוח שיוצרת כריות שלג לא יציבות, ומפולות גובות חיים בכל עונה. הדפוס מוכר: מזג האוויר משתנה בתוך דקות, נראות נעלמת, וטמפרטורה שנראתה נסבלת בעמק הופכת בפסגה למשהו אחר לגמרי. מטיילים ישראלים נוטים להעריך את הרי הטטרה כגבעות מושלגות, וזו טעות שחוזרת על עצמה כל חורף.

• לא נכנסים לשטח פתוח בלי מלווה מקומי מוסמך שמכיר את המדרונות ואת מצב השלג באותו יום.
• ציוד חילוץ מלא הוא תנאי כניסה: משדר חיפוש, גשוש ואת חפירה, ובעיקר תרגול קודם בשימוש בהם.
• לעולם לא לבד. גולשי שטח פתוח הם הקבוצה שסופגת את רוב מקרי המוות ממפולות.
• לשמור את מספרי החירום בטלפון: TOPR בטלפון 601 100 300 ובמספר 985, וכן החירום הארופי 112.
• לבדוק אילו מסלולים סגורים בחורף בהרי הטטרה ומה כללי ההתנהגות בפארק הלאומי טטרה לפני שיוצאים מהמדרון המסומן.

סקי טור וספליטבורד

מי שמגיע עם ספליטבורד ימצא שרשות הפארק הגדירה מסלולי טור מותרים באזור קספרובי ורץ' ועמק קונדרטובה, וזו הדרך הלגיטימית להתקדם ברגל בשלג. יציאה מהמסלולים המוגדרים אינה רק סיכון אלא גם הפרה של כללי הפארק. אפליקציות מומלצות לטיול בזקופנה ובהרי הטטרה עוזרות לעקוב אחרי דיווח מזג האוויר ומצב השטח בזמן אמת.

עונה, תנאי שלג ועיתוי הביקור

עונת הגלישה באזור זקופנה נמשכת בדרך כלל מאמצע דצמבר ועד תחילת אפריל, והשלג האמין ביותר נופל בינואר ובפברואר. ינואר הוא גם החודש הקר ביותר, עם ממוצע מקסימום סביב שתי מעלות מתחת לאפס ומינימום שיכול לרדת לתשע מעלות מתחת לאפס.

מה מצפה מהשלג

זקופנה שוכנת בגובה נמוך משמעותית מאתרי האלפים, ולכן תחילת העונה וסופה תנודתיים. הפתרון של האזור הוא הנשה מלאכותית אגרסיבית: ביאלקה טטשנסקה מכסה למעשה את כל מדרוניה בשלג מלאכותי, וגם המדרונות בזקופנה עצמה מונשים ומפולסים. התוצאה היא ודאות גבוהה שיהיה על מה לגלוש, אבל גם שלג קשה יותר ופחות אבקתי מזה שמצפים לו באלפים. גולש קרש שמחפש אבקה טרייה יצטרך לתזמן את עצמו לאחר סופת שלג ולהיות על המעלית הראשונה.

מתי המדרונות עמוסים

הגורם המשפיע ביותר על העומס אינו סוף השבוע אלא חופשות בתי הספר בפולין. הן מתגלגלות במשמרות של שבועיים לפי מחוזות, מאמצע ינואר ועד סוף פברואר, וכשמגיעה המשמרת של מלופולסקה שכוללת את קרקוב ואת זקופנה עצמה, או של מזובייה שכוללת את ורשה, האזור מתמלא. גולשים מדווחים שבשיא העומס ההמתנה למעלית בביאלקה נעה בין עשר לשלושים דקות, בזמן שבנוסאל ובקספרובי ורץ' אפשר להיתקע חצי שעה בשעות הצהריים. השבוע האחרון של פברואר ואילך שקט משמעותית, ומרץ מציע שילוב טוב של שלג סביר ומדרונות ריקים יחסית.

איך מגיעים ומה עושים בסוף היום

המסלול הישראלי הרגיל הוא טיסה לקרקוב ואז כשעתיים נסיעה דרומה. עם תיק קרש ותיק בוטס, הסעה פרטית מקרקוב לזקופנה נוחה בהרבה מאוטובוס ציבורי. מי שבוחר ברכב שכור דרך דיסקאברקארס או אופרן צריך לוודא צמיגי חורף וכיסוי ביטוחי מלא, כי הכבישים ההרריים מושלגים ולעיתים מכוסים קרח.

בסוף יום נפילות, השרירים מבקשים משהו אחר. הבריכות התרמיות בחוחולוב הן התשובה המקומית, עם הסעה מהמלון וכניסה מסודרת. מי שרוצה יום הפוגה מהמדרון יכול לשלב סיור אופנועי שלג בהרי הטטרה עם בריכות תרמיות. לגבי אוכל כשר, כדאי לדעת מראש שבזקופנה אין מסעדה כשרה ואין נוכחות חב"ד קבועה. הפעילות היהודית המאורגנת הקרובה נמצאת בקרקוב, ולכן משפחות שומרות כשרות מסתדרות בדרך כלל עם דירה עם מטבחון, קניות בסופרמרקטים בעיר ואספקה שמביאים מהבית. כדי להישאר מחוברים לתחזית ולדיווחים בזמן אמת שווה לסדר אינטרנט וכרטיס SIM מקומי עוד לפני שעולים על המעלית הראשונה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• עונת הגלישה נמשכת בדרך כלל מאמצע דצמבר ועד תחילת אפריל, והשלג היציב ביותר הוא בינואר ובפברואר.
• מלאי הסנובורד בהשכרות קטן משמעותית ממלאי הסקי, ובמיוחד בוטס במידות גדולות - להזמין מראש בשיא העונה.
• כרטיס Tatry Super Ski מחבר עשרות אתרים משני צידי הגבול הפולני-סלובקי, וכרטיס Góral Skipass מכסה את הרנדה, פולנה שימושקובה, סוחה וויטוב.
• הסנואופארק המסודר והפעיל ביותר באזור נמצא בקוטלניצה שבביאלקה טטשנסקה, עם מעלית ייעודית לפארק ותאורת לילה.
• מגני שורש כף יד וקסדה הם ציוד בסיסי לגולש מתחיל ולא תוספת מותרות; פציעת שורש כף היד היא השכיחה ביותר בסנובורד.
• חופשות בתי הספר בפולין מתגלגלות במשמרות מאמצע ינואר ועד סוף פברואר וממלאות את המדרונות; מסוף פברואר ואילך שקט בהרבה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להניח שאתר שמצוין לסקי מצוין גם לקרש - קטעי מישור ארוכים ומעליות T-bar הופכים אתרים מסוימים ליום מתיש של הליכה בשלג.
• לקחת בוטס גדולים מדי כי "ככה נוח" - עקב שמתרומם בתוך הנעל הורס כל ניסיון להטות את הקרש על הקנט האחורי.
• להזמין שיעור ולקבל מורה שמלמד בעיקר סקי - לוודא מראש ובכתב שהמורה גולש בעצמו על קרש ומוסמך ללמד סנובורד.
• לצאת מהמדרון המסומן לשטח פתוח בלי דיווח מפולות של TOPR, בלי ציוד חילוץ ובלי מלווה מקומי מוסמך.
• להגיע לרכבל קספרובי ורץ' בלי כרטיס שהוזמן מראש ולגלות שכל חלונות הזמן של אותו יום נמכרו.
• לתכנן יום שלם רצוף לשיעור ראשון - עדיף שני שיעורים קצרים בשני ימים עוקבים, כי הגוף מתעייף לפני שהראש קולט.

שאלות נפוצות

האם זקופנה מתאימה לסנובורד או שהיא בעיקר יעד סקי?

זקופנה מתאימה בהחלט, אבל צריך לבחור אתר נכון. אתרים עם מעליות כיסא ומדרונות רחבים, כמו פולנה שימושקובה בעיר וביאלקה טטשנסקה מחוצה לה, נוחים מאוד לגולשי קרש. אתרים שנשענים בעיקר על מעליות T-bar ושבהם יש קטעי חיבור מישוריים ארוכים יגרמו לגולש להיעצר, לשחרר קשירות וללכת, וזה ההבדל בין יום מהנה ליום מתיש.

איפה יש סנואופארק בזקופנה ובסביבה?

הפארק המרכזי והפעיל ביותר נמצא בקוטלניצה שבביאלקה טטשנסקה, כעשרים ושלושה קילומטרים מזקופנה. יש בו בוקסים, מעקות, צינורות ומקפצות בגדלים שונים, הוא מפולס מדי יום, מואר בלילה, ומוגשת לו מעלית ייעודית שמאפשרת הקפות רצופות. בוויטוב יש פארק באורך כחמש מאות וחמישים מטר שלא תמיד פתוח, ובהרנדה יש פינת פריסטייל קטנה בצד המדרון.

כמה עולה להשכיר סנובורד בזקופנה ומה כלול בסט?

סט השכרה כולל קרש, קשירות ובוטס. חבילות סקי מלאות נמכרות בדרך כלל מכשמונים זלוטי ליום, וקיימות גם חבילות זולות יותר, אך המחירים משתנים לפי עונה, איכות הציוד ומספר הימים - זהו מחיר מייצג בלבד שיש לאמת מול הספק. ברוב ההשכרות יתבקשו להציג או להשאיר דרכון או רישיון נהיגה כפיקדון.

האם צריך להזמין שיעור סנובורד מראש?

כן, ומסיבה כפולה. ראשית, מספר המורים המוסמכים לסנובורד קטן ממספר מורי הסקי, ובשיא העונה הם נתפסים. שנית, ההזמנה מראש היא ההזדמנות לוודא בכתב שהמורה אכן גולש על קרש ולא מורה סקי שמכסה סנובורד כתוספת. שיעור מתחילים קבוצתי בן שעה בפסגת גובלובקה נמכר בסביבות שלושים דולר, נקודת פתיחה נוחה לבדיקה ראשונה.

האם אפשר לגלוש אוף פיסט בהרי הטטרה?

אפשר, אבל זו סביבה אלפינית אמיתית ולא הרחבה של אזור המדרונות. השטח נמצא בתחומי הפארק הלאומי טטרה, מזג האוויר משתנה בתוך דקות, ומפולות גובות חיים בכל חורף. לפני יציאה חובה לקרוא את דיווח המפולות של TOPR, לצאת עם משדר חיפוש, גשוש ואת חפירה ולדעת להשתמש בהם, ולעולם לא לבד ולא בלי מלווה מקומי מוסמך.

מתי הכי כדאי להגיע לגלישת סנובורד בזקופנה?

ינואר ופברואר מציעים את השלג האמין ביותר, אבל הם גם החודשים העמוסים ביותר בגלל חופשות בתי הספר בפולין שמתגלגלות במשמרות אזוריות. השבוע האחרון של פברואר ואילך שקט משמעותית, ומרץ נותן שילוב טוב של שלג סביר ומדרונות ריקים יחסית. בכל תקופה, מי שעולה על המעלית הראשונה בבוקר גולש על שלג מפולס ובלי תור.