ביום חם במיוחד בזקופנה יש שני פתרונות אמיתיים: לעלות גובה או להיכנס לצל. עמקי היער הצרים עם הנחלים, המערות באזור קושצ'ליסקה שבהן שוררות כשש מעלות בקביעות, אזורי המפלים והפסגות שאליהן מגיעים ברכבל מורידים בין חמש לחמש עשרה מעלות ביחס למרכז העיר. כלל האצבע ההררי: כל 100 מטר גובה שווים כמעלה עד מעלה וחצי.

זקופנה בגובה כ-850 מטר היא ממילא מקום קריר יחסית לפולין - וזו בדיוק הסיבה שישראלים רבים מגלים אותה כחלופה לאירופה הלוהטת של אוגוסט. אבל גל חום שנשען על מרכז היבשת מגיע גם לפודהאלה, ואז מתברר שההבדל בין יום נהדר ליום מתיש נקבע בשעה שבה יוצאים ובסוג השביל שבוחרים, לא בטמפרטורה שהאפליקציה הראתה בבוקר.

ויש עוד סיבה, פחות נעימה, לתכנן את היום מסביב לחום: דווקא בימים החמים והלחים ביותר נבנים בטטרה תאי סופה אחר הצהריים. זה לא עניין של אי נוחות אלא של בטיחות ממש, וזו הסיבה שכל טיול הררי כאן אמור להסתיים בשעות שבהן ישראלי ממוצע רק מתחיל לחשוב על יציאה.

כמה קריר יותר באמת כשעולים גובה - החשבון שקובע לאן ללכת

זקופנה יושבת על כ-850 מטר מעל פני הים, וזה לבדו עושה חצי מהעבודה. כשגל חום נשען על מרכז אירופה וקרקוב מתקרבת ל-30 מעלות ומעלה, מרכז זקופנה נשאר בדרך כלל נמוך ממנה בכמה מעלות טובות, והשיא היומי הממוצע בשיא הקיץ עומד סביב 20 עד 22 מעלות. אלא ש"קריר ביחס לשפלה" הוא לא "קריר": בין 12:00 ל-16:00, על שביל חשוף וללא רוח, גם 24 מעלות בגובה מרגישות הרבה יותר.

כלל האצבע של הגובה

המספר שכדאי לזכור פשוט: כל 100 מטר של טיפוס מורידים בערך מעלה עד מעלה וחצי, ובימים יבשים וחמים במיוחד הפער נוטה לקצה הגבוה של הטווח. המשמעות המעשית ברורה. פסגת קספרובי ורח (Kasprowy Wierch) בגובה 1,987 מטר נמצאת כ-1,130 מטר מעל העיר, ומטיילים מדווחים שם בקביעות על 10 עד 15 מעלות פחות מאשר במרכז זקופנה. גם עלייה צנועה בהרבה עושה הבדל: רכס גובלובקה בגובה 1,126 מטר כבר מספק אוויר אחר לגמרי, ורצפת עמק מיוערת בגובה 950 עד 1,100 מטר מרגישה שונה מהמדרכה בקרופובקי (Krupowki) גם בלי הפרש גובה דרמטי.

למה הצל שווה יותר מהגובה בשעות הצהריים

בשעות השיא הגורם הדומיננטי הוא הקרינה הישירה, לא המספר שהתחזית מציגה. שביל יער סגור בעמק צר שבו זורם נחל יכול להרגיש קריר יותר מפסגה חשופה שגבוהה ממנו ב-600 מטר: אין שמש על העורף, הקרקע לחה, ואוויר שנע מעל מים זורמים מתקרר. לכן הבחירה הנכונה ביום חם היא לא בהכרח "הכי גבוה", אלא "הכי מוצל, הכי צר, והכי קרוב למים". צירוף של שלושת המאפיינים האלה - עמק, יער ונחל - הוא הפתרון הזול והזמין ביותר בזקופנה, והוא לא דורש כרטיס, תור או הזמנה מראש.

הפער בין הבוקר לשעת השיא

אוויר הרים מתחמם מהר ומתקרר מהר. הפרש של 8 עד 12 מעלות בין השעה 07:00 לשעת השיא הוא שגרתי בפודהאלה, ולכן שתי שעות הליכה שמתחילות בשש בבוקר הן חוויה אחרת לחלוטין מאותן שתי שעות בדיוק שמתחילות באחת בצהריים. דרך טובה לבדוק את המצב האמיתי לפני שיוצאים, כולל כמות העננות מעל הרכסים, היא מצלמות בשידור חי בזקופנה ובהרי הטטרה - תמונה מהפסגה שווה יותר מכל תחזית כללית.

העמקים המוצלים - הפתרון הזמין ביותר ליום חם

הטטרה הפולנית בנויה מסדרה של עמקים צרים שנחתכים צפונה מהרכס הראשי. חלקם מיוערים כמעט לכל אורכם, עם נחל שזורם במקביל לשביל, וזו בדיוק הגיאומטריה שמייצרת מיקרו אקלים קריר: קירות סלע גבוהים חוסמים שמש ישירה בחלק גדול מהיום, והמים מקררים את האוויר שמעליהם.

עמק סטרונז'יסקה ומפל סיקלביצה

המסלול הקלאסי ליום חם. עמק סטרונז'יסקה מתחיל ממש בשולי העיר, מטפס כ-2.4 קילומטרים בכיוון אחד ועובר כמעט כולו מתחת לחופת עצים. ההליכה עד קרחת היער בקצה נמשכת בערך 40 עד 50 דקות בקצב נינוח, ומשם מטפסים עוד מעט אל מפל סיקלביצה - מפל דו שלבי על הקיר הצפוני הכמעט אנכי של ג'בונט, שקומותיו כ-13 וכ-10 מטרים. הרסס שמתפזר בבסיס המפל יוצר כיס אוויר קר ולח שמורגש מיד. טיפ שמטיילים מדווחים עליו שוב ושוב: הצל בעמק עמוק ואמיתי בבוקר, אבל בשעות הצהריים חלק מהקרחת נחשף לשמש - עדיף להגיע מוקדם ולשבת ליד המפל, לא באמצע הקרחת.

עמק ביאלגו - החלופה השקטה

קרוב לסטרונז'יסקה, אך פחות מוכר לתיירים, נמצא עמק ביאלגו. אפיק הנחל שם פתוח יותר וחופת העצים דלילה במקצת, מה שהופך אותו למואר ולצילומי יותר, אבל גם לרועש פחות מבחינת קהל. השילוב הנפוץ בקרב מקומיים הוא לעלות בעמק אחד ולרדת בשני, כך שמקבלים גם צל וגם גיוון בלי לחזור על אותו שביל. אלה מסלולים שנכנסים היטב לקטגוריית מסלולי הליכה קצרים של עד שעתיים בזקופנה.

עמק קושצ'ליסקה - העמק הגדול והקריר

עמק קושצ'ליסקה נמצא כמה קילומטרים מערבית לעיר, והוא הבחירה החזקה ביותר ליום שלם. רצפת העמק שטוחה יחסית ורחבה, הדרך הראשית נוחה, ולאורכה סלעי גיר גבוהים שמייצרים צל נודד לאורך היום. מכאן גם מסתעפים השבילים אל המערות ואל הקניון הצר, כך שאפשר לשלב הליכה קלה עם קירור אמיתי. חשוב לזכור שהעמק פתוח וחשוף בקטעים מסוימים, בעיקר בחלקו התחתון סמוך לכניסה, ולכן גם כאן הבוקר עדיף. מי שמחפש התחלה רכה יותר ימצא את הבחירות המתאימות ברשימת כרטיס הכניסה לפארק הלאומי טטרה, שכולל גם את פרטי התשלום בכל אחת מנקודות הכניסה.

מערות: שש מעלות בשיא אוגוסט

אם מחפשים את הצניחה החדה ביותר בטמפרטורה בזמן הקצר ביותר, התשובה בזקופנה היא מתחת לאדמה. במערות הגיר של עמק קושצ'ליסקה שוררת טמפרטורה קבועה כמעט לאורך כל השנה, והיא נמוכה בהרבה ממה שקורה בחוץ. זו לא תחושה סובייקטיבית אלא נתון פיזיקלי: מסת הסלע שומרת על טמפרטורה יציבה גם כשמעליה מכה שמש.

מערת מרוז'נה - המערה המסודרת

מערת מרוז'נה היא המערה הפופולרית ביותר שפתוחה למבקרים בטטרה הפולנית. היא נמצאת במדרון המזרחי של עמק קושצ'ליסקה בגובה של כ-1,100 מטר, אורכה כ-773 מטרים, והטמפרטורה בפנים נשארת סביב שש מעלות. השם עצמו נגזר מהקור. עונת הפתיחה נמשכת מסוף אפריל ועד סוף אוקטובר בערך, בשעות היום בלבד. גוצ'ה חשובה שמפתיעה מבקרים רבים: אחרי עבודות השיפוץ שנעשו בה הוסרה התאורה החשמלית, כך שפנס ראש הוא ציוד חובה ולא נוחות. גם קסדה מומלצת, והכניסה נגבית במקום ובמזומן - כרטיס אשראי לא יעזור שם.

מערת מילנה - ללא מדריך, עם פנס

מערת מילנה באותו עמק ארוכה עוד יותר, כ-1,630 מטרים, ומתוכם כ-300 מטרים פתוחים למעבר עצמאי - המערה הארוכה ביותר בטטרה שאפשר לעבור בה בלי מדריך. הטמפרטורה בפנים אינה עולה על חמש מעלות גם בשיא הקיץ. הכניסה מוסתרת מאחורי סלע דרומית לקרחת היער פיסנה, כארבעה וחצי קילומטרים מהכניסה לעמק. המעבר כולל התכופפויות וקטעים צרים ורטובים, ואינו מתאים למי שסובל מקלאוסטרופוביה או להולכים עם ילדים קטנים מאוד. בלי פנס ראש - לא נכנסים, נקודה.

קניון ואוונוז קרקוב

לא מערה, אבל אותו עיקרון. ואוונוז קרקוב הוא קניון צר שמסתעף מעמק קושצ'ליסקה, עם קירות אנכיים שמתנשאים לגובה של כ-100 מטרים. הצללה כזו, בשילוב הרוח שנעה בתוך התעלה הצרה, מייצרת ירידה מורגשת בטמפרטורה. זהו אחד השבילים הצדדיים הפחות מוכרים באזור, ומטיילים ותיקים ממליצים עליו דווקא בימים העמוסים ביותר - כשהעמק הראשי מלא, הקניון יחסית ריק.

לעלות גובה בכבל, לא ברגליים

ההיגיון פשוט: ביום חם, טיפוס רגלי של אלף מטר מייצר בדיוק את החום שממנו רוצים לברוח. הפתרון הוא להשתמש בתשתית שכבר קיימת בזקופנה, ולתת לכבל לעשות את העבודה.

קספרובי ורח - הצניחה הגדולה בטמפרטורה

הרכבל לקספרובי ורח מעלה לגובה 1,987 מטר בכמה דקות, ובפסגה מדובר בהפרש של 10 עד 15 מעלות מול העיר. זו הדרך היחידה להגיע לגובה כזה בטטרה הפולנית בלי מאמץ פיזי משמעותי, וביום חם היא שווה כל זלוטי. שתי נקודות קריטיות: ראשית, מספר הכרטיסים מוגבל במכסה לכל חלון זמן, והמכסות נגמרות מהר. בסופי שבוע קיציים ובחופשות מטיילים מדווחים על תורים ארוכים מאוד או על מכירה מוחלטת כבר בשעות הבוקר, ולכן הזמנה מקוונת מראש היא לא המלצה אלא תנאי. שנית, למעלה תמיד קר יותר ורוחני יותר ממה שנראה מלמטה, גם באוגוסט - שכבה נוספת בתיק היא חובה. אפשרות נוחה שכוללת גם רכבל וגם מרחצאות באותו יום היא סיור משולב רכבל ומרחצאות חוחולוב, שיוצא מקרקוב וחוסך את הצורך להתמודד עם החניה והתורים לבד.

גובלובקה - הפתרון המהיר מהמרכז

הרכבל הזקוף לרכס גובלובקה יוצא מקצה קרופובקי ומטפס לגובה 1,126 מטר בשלוש עד ארבע דקות בלבד. ההפרש בטמפרטורה קטן מזה של קספרובי, אבל השילוב של רוח רכס, מרחב פתוח ופנורמה מלאה של הטטרה הופך אותו לפתרון מצוין לשעתיים אחר הצהריים כשהעיר לוהטת ואין כוח למסלול. זו גם התשובה הטובה ביותר למשפחות עם ילדים קטנים, לסבים וסבתות ולמי שהגיע לזקופנה ליום אחד בלבד. סיורים שכוללים את העלייה ברכבל גובלובקה מסדרים את הכרטיסים מראש.

מה לוקחים לפסגה גם באוגוסט

שכבת רוח דקה, כובע, משקפי שמש וקרם הגנה. מזג האוויר בפסגות משתנה מהר, ולעיתים קרובות מגיעים למעלה בחולצה קצרה ויורדים כעבור עשרים דקות בגשם. אם התחזית מדברת על סופות אחר הצהריים, הרכבל עלול להיסגר או להפסיק לפעול בהתראה קצרה - כדאי לתכנן את הירידה מוקדם ולא להיתקע למעלה.

מה לא לעשות ביום חם בזקופנה

רשימת הדברים שכדאי להימנע מהם ביום חם חשובה לא פחות מרשימת המקומות הקרירים. חלק מהמסלולים הפופולריים ביותר באזור הם בדיוק אלה שהופכים לגרועים ביותר כשהכביש מתחמם.

מורסקיה אוקו בשעות השיא

הדרך אל מורסקיה אוקו מתחילה בחניון פלניצה ביאלצ'נסקה ומשתרעת על כתשעה קילומטרים בכל כיוון. זו אינה סינגל הררי אלא כביש אספלט ברוחב של כחמישה מטרים, שנחשף לשמש בקטעים ארוכים ומחזיר חום כלפי מעלה. מטיילים מתארים את הצירוף של חום, צפיפות והליכה על אספלט כמתיש הרבה יותר ממה שהמספרים מרמזים, וזה עוד לפני שמדובר בעשרות אלפי אנשים שעולים באותו יום. אם בכל זאת רוצים - יוצאים בשבע או שמונה בבוקר, לא מאוחר יותר, כי גם החניון מתמלא מוקדם. עגלות הסוסים אינן פתרון מלא: הן אינן מגיעות עד האגם עצמו, וממילא נעצרות בקטע האחרון. סיור מאורגן כמו יום מלא למורסקיה אוקו ולזקופנה פותר לפחות את בעיית ההסעה והחניה, אך לא את השמש - את זה פותרת רק שעת יציאה מוקדמת.

רכסים וטיפוסים חשופים

מסלולי רכס ארוכים הם ההפך הגמור ממה שצריך ביום חם: חשיפה מלאה לשמש לאורך שעות, מעט מאוד מקורות מים בדרך, וסיכון גדל והולך לסופה ככל שמתקרבים לאחר הצהריים. אורלה פרץ' וכן דרך השרשראות אל פסגת ג'בונט הם מסלולים תובעניים עם רקורד אמיתי של תאונות ומקרי מוות, והם אינם מתאימים למתחילים או למשפחות בשום עונה. ביום חם עם תחזית סופות הם מסוכנים במיוחד - השרשראות והטבעות המתכתיות מהוות סכנת התחשמלות ישירה כשמתקרבת סופה, וזו אינה אזהרה תיאורטית.

מסלולים ארוכים בלי צל ובלי תוכנית מים

מסלול של שש שעות בחשיפה מלאה, שמתחיל בעשר בבוקר, הוא המתכון הנפוץ ביותר לפינוי בטטרה. אם המסלול היחיד שמעניין אתכם הוא ארוך וחשוף, הפתרון הוא לדחות אותו ליום קריר יותר ולא לנסות "להספיק". לפני שיוצאים כדאי לוודא שמצב המסלולים בהרי הטטרה מעודכן, כי חלק מהשבילים נסגרים בהתראה קצרה בגלל מזג אוויר, עבודות או שיקום.

סופות רעם אחר הצהריים - הסיבה האמיתית לצאת מוקדם

הרבה מטיילים חושבים שיוצאים מוקדם בטטרה בגלל החניות והתורים. זו סיבה משנית. הסיבה האמיתית היא שדווקא ביום חם ולח במיוחד, האוויר החם עולה, נבנה בענני התפתחות אנכית מעל הרכסים, ומייצר סופות רעם בשעות אחר הצהריים.

מתי הסופות מתפרצות

סופות הרעם נפוצות בטטרה בעיקר בחודשי הקיץ, והשעות המסוכנות ביותר הן בערך בין 14:00 ל-17:00. המאפיין המסוכן הוא שהיום יכול להתחיל שמיים כחולים לחלוטין ולהיראות מושלם, ובכל זאת להסתיים בסופה קשה. באירוע קשה במיוחד שנרשם באזור, סופה שעברה בטטרה המערבית בשעות הצהריים הרגה חמישה אנשים ופצעה למעלה ממאה - ביום שהתחיל בהיר. בהיסטוריה של TOPR, ארגון החילוץ ההררי הפולני, נרשמו כשבעים מקרי מוות מפגיעות ברק. זה הפרמטר שקובע את לוח הזמנים של היום, לא נוחות.

מה עושים כשסופה מתקרבת

לרדת מיד. יורדים מהרכס, מתרחקים מפסגות, מקטעי שרשראות מתכת, מעמודי מתכת בודדים ומעצים בודדים, ומחפשים שקע טופוגרפי או יער סבוך. אם אין אפשרות לרדת, מתכופפים על כריעה עם רגליים צמודות על תיק או מזרן, ולא שוכבים על הקרקע. הכלל המקובל הוא לחזור להליכה רק כשלושים דקות אחרי הרעם האחרון שנשמע. חשוב לא פחות: מסלולי סלע שהיו יבשים הופכים חלקלקים תוך דקות אחרי גשם, ורוב הפציעות בטטרה קורות בירידה, לא בעלייה.

מספרי חירום שחייבים להיות בטלפון

המוקד של TOPR פועל דרך המספרים 601 100 300 ו-985, ובנוסף 112 עובד ככל מספר חירום אירופי. מומלץ להתקין מראש גם את אפליקציית החירום ההררית שמשדרת מיקום מדויק למחלצים. יש לכך תנאי אחד - קליטה סלולרית וסוללה, ולכן סוללת גיבוי היא ציוד ולא גאדג'ט. פירוט האפליקציות השימושיות באזור, כולל תחזיות ומפות שבילים, מופיע ברשימת האפליקציות המומלצות לטיול בזקופנה ובהרי הטטרה.

מים, קרינה ומכות חום - מה שהגוף באמת צריך בגובה

ביום חם בהרים הגוף מאבד נוזלים בשני ערוצים בבת אחת: הזעה מהמאמץ, ואידוי מוגבר בגלל האוויר היבש והדליל יותר. התוצאה היא שאדם מתייבש בגובה מבלי להרגיש צמא באותה עוצמה שהוא מרגיש בישראל.

כמה מים לוקחים

לטיול של שלוש עד ארבע שעות ביום חם, שני ליטרים למבוגר הם מינימום סביר, ולמסלול ארוך יותר או לילדים כדאי לחשב יותר. משקה איזוטוני או טבליות אלקטרוליטים עדיפים על מים בלבד כשמזיעים הרבה, כי אובדן המלחים הוא זה שגורם לכאבי ראש ולחולשה. חטיף מלוח בתיק פותר את אותה בעיה בלי לקנות כלום מיוחד.

איפה ממלאים - ומאיפה לא

מי הברז בזקופנה ראויים לשתייה, מגיעים ממקורות הרריים ומנוטרים באופן שוטף. למלא בקבוקים בלינה לפני היציאה זול ומהיר יותר מכל חנות בקרופובקי. בתוך ההרים, בקתות ההרים - השרוניסקו - הן נקודות המילוי הריאליות, ובחלקן אפשר גם לקנות שתייה ואוכל חם. מה שלא עושים: שותים ישירות מנחלים. הזרימה נראית צלולה להפליא, אבל אין טיפול, העומס התיירותי בפארק גבוה מאוד, וזו לא אותה סיטואציה של הרים נידחים. גם מזרקות הרחוב בעיר אינן פתרון לשביל - הן פותרות חצי שעה של הליכה בין חנויות, לא ארבע שעות בעמק.

קרינה בגובה - יותר ממה שנראה

עוצמת הקרינה האולטרה סגולה עולה עם הגובה בכ-10 עד 12 אחוזים לכל 1,000 מטר. בפועל זה אומר שקרם הגנה בדרגה שנחשבת סבירה לחוף בישראל אינו מספיק כאן, בעיקר בגלל השילוב של קרינה ישירה, רוח קרירה שמסתירה את התחושה, ולעיתים גם החזר אור משטחי סלע בהירים. SPF גבוה, מריחה חוזרת כל שעתיים, כובע רחב שוליים ומשקפי שמש עם סינון UV. הרוח הקרירה בגובה היא המלכודת האמיתית - היא מסתירה את הכוויה עד שהיא כבר שם.

סימני אזהרה שמחייבים לעצור

כאב ראש, בחילה, סחרחורת, עור חם ויבש או להפך הזעה קרה, בלבול, חוסר תיאום. בכל אחד מאלה עוצרים מיד, נכנסים לצל, מקררים בעורף ובמפרקים ושותים לאט. במסלול הררי, החלטה להפסיק ולרדת היא ההחלטה הנכונה, גם אם הפסגה נראית קרובה.

פתרונות מים אמיתיים: מרחצאות, בריכות ואגם

כשהחום גובר על החשק להליכה, האזור סביב זקופנה מציע פתרון שלא קיים ברוב יעדי ההרים באירופה: אשכול של מתחמי מרחצאות תרמיים גדולים, כולם בטווח נסיעה קצר מהעיר, וכולם עם אזורי חוץ נרחבים שנפתחים בקיץ.

המרחצאות התרמיים באזור

טרמי חוחולוב הם מתחם המרחצאות הגדול בפולין, עם עשרות בריכות פנים וחוץ, אזורי סאונה, גייזרים, נהר זורם וגלים מלאכותיים. בעונת הקיץ נפתחים שם גם חוף חול ומתחם משחקי מים חיצוני לילדים - שילוב שהופך אותו לפתרון של יום שלם למשפחות. טרמי בוקובינה בבוקובינה טטז'נסקה מציעים כעשרים בריכות פנים וחוץ עם נוף פתוח אל הטטרה, וטרמה באניה בביאלקה טטז'נסקה היא המתחם המשפחתי עם המגלשות. מזקופנה אפשר להגיע לחוחולוב בהסעה מאורגנת כמו כרטיס למרחצאות חוחולוב עם איסוף מהמלון, וגם יום משולב זקופנה ומרחצאות תרמיים יוצא מקרקוב עבור מי שמשלב את השהות בעיר עם ההרים.

האמת על טמפרטורת המים

נקודה שחשוב להבין לפני שנוסעים: המים התרמיים עצמם חמים בכוונה, בטווח של כ-30 עד 38 מעלות. ביום חם, שכיבה בבריכה תרמית של 36 מעלות היא לא קירור אלא ההפך. הקירור במתחמים האלה מגיע ממקומות אחרים - בריכות הספורט הלא מחוממות, אזורי הצל והמרפסות המקורות, מקלחות הקרח שליד הסאונות והמים הזורמים באזורי הילדים. מקומיים שמגיעים בקיץ מתמקמים בבריכת השחייה הקרירה ובצל, ומשאירים את הבריכות החמות לשעות הערב, כשהאוויר יורד.

אגם צ'ורשטין - רחצה של ממש

למי שרוצה להיכנס למים פתוחים ולא לבריכה, אגם צ'ורשטין נמצא בערך 45 קילומטרים מזקופנה. מדובר במאגר על נהר הדונאייץ באורך כתשעה קילומטרים, שטמפרטורת המים בו נעה בקיץ סביב 19 עד 23 מעלות ובימי גל חום מגיעה עד 24. חשוב לדעת שאזור הרחצה המפוקח על ידי מציל הוא בזמאייז' ליד נייז'יצה, ליד גבעת הטירה, וזה האזור המסודר היחיד באגם. בצפון האגם, בקלושקובצה, יש חופים מאורגנים נוספים עם השכרת ציוד. הגעה לשם נוחה ברכב שכור, ובכבישים ההרריים של האזור כדאי לבחור ביטוח מלא בהשכרת רכב. ובתוך הפארק הלאומי - הרחצה אסורה, ומורסקיה אוקו הוא אגם לצפייה בלבד.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הפרש של 10 עד 15 מעלות מפריד בין מרכז זקופנה לפסגת קספרובי ורח בגובה 1,987 מטר, והרכבל הוא הדרך להשיג אותו בלי מאמץ פיזי
• במערות הפתוחות למבקרים בעמק קושצ'ליסקה שוררות חמש עד שש מעלות גם בשיא אוגוסט, ומאז השיפוץ אין בהן תאורה - פנס ראש הוא ציוד חובה
• סופות רעם בטטרה מתפרצות בעיקר בין 14:00 ל-17:00 בקיץ, ולכן מסלול הררי אמור להסתיים בשעות האלה ולא להתחיל בהן
• המים במרחצאות התרמיים הם 30 עד 38 מעלות, כלומר חמים בכוונה - הקירור מגיע מבריכות הספורט, מאזורי הצל ומהמקלחות הקרות
• מי הברז בזקופנה ראויים לשתייה ומגיעים ממקורות הרריים, אך מי הנחלים בפארק הלאומי אינם מקור שתייה - ממלאים בעיר או בבקתות ההרים
• כרטיסי הרכבל לקספרובי ורח מוגבלים במכסה לכל חלון זמן ונמכרים מראש, ובסופי שבוע קיציים הם אוזלים כבר בשעות הבוקר

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לצאת למורסקיה אוקו בעשר בבוקר - תשעה קילומטרים בכל כיוון על כביש אספלט רחב וחשוף, בשעה שבה החניון כבר מלא והשביל צפוף
• לבחור מסלול רכס ארוך דווקא ביום החם ביותר, כשהחשיפה לשמש מלאה, מקורות המים מעטים וסיכון הסופה גדל עם כל שעה
• לשתות מנחלים בשביל כי המים נראים צלולים - אין טיפול, העומס התיירותי גבוה, וזה לא סיכון ששווה לקחת באמצע יום חם
• להגיע למערות בלי פנס ראש ובלי מזומן - התאורה החשמלית הוסרה, והכניסה נגבית במקום ולא בכרטיס אשראי
• להסתפק בקרם הגנה בדרגה שמספיקה לחוף בישראל - הקרינה חזקה יותר בגובה, והרוח הקרירה מסתירה את הכוויה עד שהיא כבר שם
• להניח שבריכה תרמית של 36 מעלות תקרר אתכם ביום חם - ביום כזה הולכים לבריכות הספורט הקרירות ולאזורי הצל, לא למים החמים

שאלות נפוצות

כמה חם באמת בזקופנה בקיץ, ומתי זה הופך לבעיה?

השיא היומי הממוצע בחודשי הקיץ בזקופנה עומד סביב 20 עד 22 מעלות, נמוך משמעותית מקרקוב ומהשפלה הפולנית. הבעיה מתחילה כשגל חום נשען על מרכז אירופה: גם אז המספרים נשארים סבירים יחסית, אבל הקרינה הישירה בין 12:00 ל-16:00 על שביל חשוף, בלי צל ובלי רוח, הופכת את היום למתיש. בפועל, השעה שבה יוצאים משפיעה יותר מהמספר בתחזית.

מה המקום הכי קריר שאפשר להגיע אליו בלי טיפוס קשה?

מערת מרוז'נה בעמק קושצ'ליסקה, שבה שוררות כשש מעלות באופן קבוע לאורך כל השנה - זו הצניחה החדה ביותר בטמפרטורה שאפשר להגיע אליה בהליכה קלה. אחריה, פסגת קספרובי ורח בגובה 1,987 מטר עם 10 עד 15 מעלות פחות מהעיר, שאליה עולים ברכבל ולא ברגל. שני המקומות דורשים הכנה מראש: פנס ראש ומזומן למערה, כרטיס מוזמן מראש לרכבל.

אפשר להתרחץ באגם או בנחל כדי להתקרר?

לא בתוך הפארק הלאומי טטרה - הרחצה באגמים ההרריים אסורה, ומורסקיה אוקו הוא אגם לצפייה בלבד. האפשרות הריאלית לרחצה במים פתוחים היא אגם צ'ורשטין, כ-45 קילומטרים מזקופנה, שבו טמפרטורת המים בקיץ נעה סביב 19 עד 23 מעלות. אזור הרחצה המפוקח היחיד באגם נמצא בזמאייז' ליד נייז'יצה, סמוך לגבעת הטירה.

למה כולם מתעקשים לצאת לשביל בשש או בשבע בבוקר?

שלוש סיבות שמצטברות. הראשונה והחשובה היא סופות רעם, שנבנות מעל הרכסים בעיקר בין 14:00 ל-17:00 בקיץ ומהוות סכנת חיים ממשית. השנייה היא הפרש הטמפרטורה: 8 עד 12 מעלות מפרידות בין השעה 07:00 לשעת השיא. השלישית היא חניונים ותורים, שמתמלאים מוקדם בקיץ. בוקר מוקדם פותר את שלושתן במכה אחת.

מה עושים אם סופה תופסת אתכם באמצע מסלול?

יורדים מיד ומתרחקים מפסגות, מרכסים, מקטעי שרשראות מתכת, מעמודי מתכת ומעצים בודדים. אם אין אפשרות לרדת, מתכופפים על כריעה עם רגליים צמודות על תיק, ולא שוכבים על הקרקע. חוזרים להליכה רק כשלושים דקות אחרי הרעם האחרון. מוקד החילוץ ההררי TOPR זמין במספרים 601 100 300 ו-985, וגם 112 עובד ככל מספר חירום אירופי.

משתלם לשלב יום מרחצאות תרמיים ביום החם ביותר?

כן, אבל לא כפי שרוב האנשים מדמיינים. המים התרמיים עצמם הם 30 עד 38 מעלות, כלומר חמים בכוונה, ושכיבה בהם ביום חם לא מקררת. השווי האמיתי הוא בבריכות הספורט הלא מחוממות, במקלחות הקרות שליד הסאונות, באזורי הצל ובמתחמי המים לילדים. זו גם התוכנית הטובה ביותר לשעות אחר הצהריים, בדיוק כשהסופות מגיעות ובכל מקרה אין מה לעשות בהרים.