החלקה על הקרח בזקופנה היא הפעילות החורפית הכי נגישה בעיר למי שלא גולש: מחליקים במתחם הקרח של מרכז הספורט האולימפי COS ברחוב ברוניסלב צ'כה, במשטחים עונתיים קטנים שנפרסים בעיר ובמלונות, ובאצטדיון המקורה של נובי טארג הסמוכה. הכניסה זולה משמעותית מיום סקי, השכרת מחליקיים זמינה במקום, והעונה נמשכת בערך מדצמבר עד מרץ.

זו הפעילות שמצילה את היום כשמזג האוויר בהרים מתקלקל, כשהילדים שרופים מיום שלג או כשפשוט לא בא לכם להתמודד עם רכבל ותורים. שעה על הקרח עולה שבריר ממחיר יום סקי, לא דורשת שיעור מקדים, ומסתדרת מצוין עם ערב ברחוב קרופובקי מיד אחריה.

מאחורי הפשטות הזו יש עיר עם היסטוריה עמוקה של ספורט חורף, מתקני אימון אמיתיים ומועדוני הוקי מהחזקים בפולין. מה שנשאר זה לדעת לאן ללכת, מתי, ומה להביא כדי שהערב יסתיים בשוקו חם ולא בדמעות.

איפה מחליקים בזקופנה - התמונה המלאה של משטחי הקרח

זקופנה היא עיירת ספורט חורף לכל דבר, אבל רוב הישראלים שמגיעים אליה בעונה הקרה מכירים רק את הסקי. הקרח הוא הצד השני של המטבע: פעילות שלא דורשת שיעור, לא דורשת יום שלם ולא תלויה בכך שההרים יהיו פתוחים. בפועל קיימות באזור שלוש קטגוריות שונות לגמרי של מקומות להחליק בהם, וההבדל ביניהן הוא ההבדל בין ערב מוצלח לבין חצי שעה של תסכול על קרח רך.

מתחם הקרח של מרכז הספורט האולימפי

הכתובת המשמעותית ביותר בעיר עצמה היא מתחם הקרח שבשטח מרכז הספורט האולימפי בזקופנה (COS), הקמפוס הספורטיבי הגדול שיושב ברחוב ברוניסלב צ'כה ומחזיק גם את מגדל הקפיצה ולקה קרוקייב, אולמות אימון ובריכה. זהו מתקן ספורט אמיתי ולא אטרקציה תיירותית, וההבדל מורגש: אותו קרח משמש קבוצות אימון, מועדוני הוקי והחלקה אמנותית, ובין האימונים נפתחים סשנים לקהל הרחב. בגלל זה הלוח שלו נראה אחרת מכל אטרקציה אחרת בעיר - הוא לא פתוח ברצף מהבוקר עד הלילה אלא בחלונות זמן מוגדרים, והם משתנים בין ימי חול, סופי שבוע וחופשות. מעמד המתקן עצמו (מקורה, מקורה חלקית או פתוח) השתנה לאורך השנים בעקבות עבודות ושדרוגים, ולכן זו הנקודה הראשונה שצריך לוודא מול המפעיל לפני שנוסעים לשם עם ילדים ומחליקיים ביד.

משטחים עונתיים בעיר ובמלונות

לצד המתקן הגדול נפרסים בזקופנה מדי חורף משטחי החלקה עונתיים קטנים - במרחבים הפתוחים של רובן קרופובה שממש בגב רחוב קרופובקי, בחצרות של מלונות גדולים ובכפרי הנופש שמסביב. הם קטנים, לרוב לא מקורים, והאיכות שלהם תלויה ישירות בטמפרטורה של אותו שבוע. היתרון ברור: אפשר לקפוץ אליהם לחצי שעה בדרך לארוחת ערב, המחיר סמלי, והאווירה - שרשראות אורות, מוזיקה, דוכן משקה חם בצד - מתאימה בדיוק לילדים קטנים שלא יחזיקו סשן שלם באולם.

אצטדיון הקרח של נובי טארג

המשטח המקורה הרציני של כל האזור נמצא דווקא מחוץ לזקופנה: אולם הקרח העירוני של נובי טארג, כ-22 קילומטר צפונית לעיר, שלושים עד ארבעים דקות נסיעה בכביש הראשי. זה הבית של פודהלה נובי טארג, אחד ממועדוני ההוקי המעוטרים בתולדות פולין, ולכן מדובר בזירה גדולה עם קרח באיכות אחרת לגמרי ועם יציעים אמיתיים סביבו. ביום שבו יורד גשם על זקופנה או שהטמפרטורה מטפסת מעל האפס, הנסיעה הקצרה צפונה היא ההבדל בין החלקה לבין ויתור. אם אתם ממילא מטיילים באזור עם ילדים, שווה לשלב את זה עם מסלולי הליכה למשפחות עם ילדים בהרי הטטרה וליצור יום מעורב של אוויר צח בבוקר וקרח אחר הצהריים.

מתחם הקרח של COS - מה באמת מחכה לכם שם

מי שמגיע למתחם הקרח של מרכז הספורט האולימפי מצפה לפעמים ל"לונה פארק חורפי" ומקבל משהו אחר: מתקן ספורט מתפקד, פונקציונלי, עם קופה, חדר השכרה, ספסלים לנעילת מחליקיים ומשטח גדול. זה לא חיסרון - זה בדיוק מה שהופך אותו למקום הכי טוב בעיר להחליק בו באמת, ולא רק להצטלם.

סשנים במקום שעות פתיחה

ההבדל התפיסתי החשוב ביותר: בפולין משטח קרח ציבורי עובד בשיטת הסשן. הקהל נכנס בשעה עגולה, מחליק פרק זמן מוגדר, ואז מפנים את המשטח לניקוי ולחידוש הקרח במכונת ליטוש לפני הסשן הבא. מי שמגיע באמצע סשן משלם לרוב מחיר מלא ומקבל פחות זמן על הקרח. תכנון של עשר דקות מראש - להגיע לפני תחילת הסשן, לשלם, לקחת מחליקיים ולשבת לנעול - שווה יותר מכל טיפ אחר. לוח הסשנים מתעדכן לפי אימוני הקבוצות ולפי עומס, וזה גם המידע שהכי כדאי לאמת בטלפון או בעמוד הרשמי ביום שאתם מתכננים להגיע.

מקורה או פתוח - למה זה משנה כל כך

ההבדל בין משטח מקורה למשטח פתוח הוא לא נוחות בלבד. משטח מקורה עם קירור מלאכותי עובד גם כשבחוץ שתי מעלות מעל האפס וגם כשיורד גשם. משטח פתוח, גם עם קירור, מגיב מיד למזג האוויר: שלולית דקה על פני השטח, קרח "כבד" שקשה להחליק עליו, ולעיתים סגירה מוחלטת של יום או יומיים עד שהטמפרטורה יורדת. בזקופנה, שיושבת בעמק בין הרים ומקבלת חילופי מזג אוויר מהירים, זה תרחיש שקורה כמה פעמים בכל חורף. לפני שיוצאים כדאי להעיף מבט במצלמות בשידור חי בזקופנה ובהרי הטטרה - הן לא מכוונות למשטח עצמו, אבל הן נותנות תמונת אמת של כמות השלג והתנאים בעיר באותו רגע.

הטיפ שחוזר אצל מטיילים: לבוא בתחילת סשן ולא בשעת השיא

מטיילים שמדווחים על חוויית ההחלקה בזקופנה חוזרים על אותה תובנה: הסשנים של אמצע היום, בערך בין שתים עשרה לשלוש, הם העמוסים ביותר, כי אליהם מגיעות משפחות אחרי בוקר בשלג. סשן ערב, אחרי שהילדים הקטנים כבר הלכו, נותן משטח פנוי בהרבה. תובנה שנייה שחוזרת: סופי שבוע בזקופנה שייכים לתיירות הפנים הפולנית מקרקוב ומשלזיה, וההבדל בין יום ראשון לבין יום שלישי דרמטי - גם על הקרח, גם בתור להשכרה וגם בחניה. אם לוח הטיול מאפשר, החליקו באמצע השבוע.

מחירים, השכרת מחליקיים וכמה זה באמת עולה למשפחה

מבחינת עלות, החלקה על הקרח היא אחת הפעילויות הזולות שאפשר לעשות בזקופנה בחורף, והפער מול יום סקי הוא פער של סדר גודל שלם. עדיין, כדאי להבין מראש מאילו רכיבים מורכב החשבון כדי לא להיתקע בקופה.

כרטיס הכניסה

התמחור בפולין נעשה כמעט תמיד לפי סשן ולא לפי שעה חופשית, ובדרך כלל קיימות מדרגות מחיר נפרדות למבוגר ולילד או תלמיד, לעיתים גם כרטיס משפחתי. חלק מהמשטחים העונתיים בעיר גובים סכום סמלי או מציעים כניסה חופשית עם השכרת מחליקיים בתשלום. אין טעם לרשום כאן מספרים - התעריפים מתעדכנים מעונה לעונה ומשתנים בין מפעיל למפעיל, וזה מחיר מייצג לבדיקה מול הספק ביום ההגעה. מה שכן קבוע: המזומן בזלוטי עדיין נוח יותר במשטחים העונתיים הקטנים, בעוד המתקנים הגדולים מקבלים כרטיס אשראי ללא בעיה.

השכרת מחליקיים - מה לבדוק לפני שנועלים

כל מתקן משמעותי מפעיל חדר השכרה, והתשלום הוא בנפרד מהכניסה. שני דברים שווים בדיקה של שלושים שניות: שהלהב לא כהה ומעוגל לגמרי (להב קהה מחליק פחות ומפחיד ילדים), ושהנעל תופסת את הקרסול בחוזקה. הטעות הקלאסית של הורים ישראלים היא לבחור מידה גדולה מדי "כדי שיהיה נוח" - מחליק בנעל רפויה מקבל קרסול נופל ולא מצליח לעמוד. הכלל הפוך מנעלי הליכה: המחליק צריך לשבת צמוד, עם גרב אחד דק, לא שתי זוגות גרביים עבים.

מידות ילדים נגמרות ראשונות

דיווח שחוזר בפורומים ובקבוצות של מטיילים בפולין: במידות הקטנות, בערך עד מידה 32, המלאי בהשכרה נגמר ראשון בסופי שבוע ובחופשות. משפחה עם שני ילדים קטנים שמגיעה חצי שעה לפני תחילת הסשן העמוס תמצא את עצמה מחלקת זוג אחד. אם אתם מטיילים באזור יותר מיומיים ויש לכם רכב, שקלו להשכיר לכמה ימים בחנות ציוד בעיר במקום להסתמך על הקופה של המשטח.

ההשוואה שישראלים עושים: זקופנה מול האלפים

המשוואה הכלכלית של זקופנה היא הסיבה שהיא הפכה ליעד חורף פופולרי בקרב משפחות ישראליות: אותה חוויה של עיירת הרים אירופית, במחיר שהוא פועל יוצא של רמת המחירים הפולנית. ערב של החלקה לארבעה נפשות, כולל השכרה ומשקה חם אחרי, נשאר בסדר גודל שאין לו מקבילה באוסטריה או בשווייץ. זה גם מה שהופך את הקרח לפעילות שאפשר לחזור אליה פעמיים באותה חופשה בלי להרגיש את זה בתקציב.

עונת הקרח, מזג האוויר ובטיחות בהרי הטטרה

עונת ההחלקה בזקופנה נמשכת בגדול מדצמבר עד מרץ, כשהשיא הוא ינואר ופברואר. אלה החודשים שבהם גם משטחים פתוחים מחזיקים קרח יציב, והם גם החודשים שבהם העיר הכי עמוסה. סוף מרץ הוא כבר הימור, ובמשטחים לא מקורים אפשר להגיע ולמצוא שלט סגור.

מתי יש קרח - ומתי הוא נעלם

העמק של זקופנה יודע לעבור ממינוס עשר למעלה אחת בתוך יומיים, במיוחד כשנושבת רוח הלייק החמה שמוכרת היטב בפודהלה. אירוע כזה ממיס משטחים פתוחים תוך שעות. הכלל הפרקטי פשוט: אם התחזית מראה טמפרטורות חיוביות בשעות היום, תכננו מראש על מתקן מקורה - במתחם הספורט האולימפי אם הוא פועל במתכונת מקורה באותה עונה, או באולם של נובי טארג. אם התחזית מראה מינוס יציב, כל האפשרויות פתוחות והמשטחים העונתיים במרכז העיר יהיו במיטבם דווקא בשעות הערב.

תוכנית ב' כשההרים לא משתפים פעולה

הסיבה הכי טובה להכיר את משטחי הקרח היא בכלל לא ההחלקה עצמה - היא הימים שבהם ההרים סגורים. בהרי הטטרה, ימי סערה, ערפל כבד או רוח חזקה מוציאים מכלל פעולה את הרכבלים ואת חלק מהמסלולים, ולעיתים המסלולים נסגרים לתקופות ארוכות יותר. שווה להכיר מראש אילו מסלולים סגורים בחורף בהרי הטטרה ומה הכללים, כדי שהיום לא ייפול לכם בבוקר בלי חלופה. משטח קרח, מרחצאות תרמיים וארוחה ארוכה הם התוכנית שמצילה יום כזה.

בטיחות בהרים - מה שאסור להקל בו ראש

גם אם התוכנית שלכם היא רק להחליק, אתם נמצאים בסביבת הרים גבוהים אמיתית, וישראלים נוטים באופן שיטתי לזלזל בה. הטטרה הם הרים שגובים חיי אדם בכל שנה. כמה עובדות שחייבים להפנים לפני כל יציאה מהעיר: מזג האוויר משתנה תוך דקות; בחורף קיים סיכון מפולות ויש בולטין מפולות רשמי שצריך לקרוא לפני כל טיול; מסלולים מקופאים דורשים קרמפונים או שרשראות ולא נעלי הליכה רגילות; חלק מהמסלולים סגורים עונתית; הדרך אל מורסקיה אוקו היא כתשעה קילומטרים לכל כיוון, גם בשלג; וכרטיסי הרכבל לקספרובי ורך מוגבלים במכסה יומית ונגמרים. שירות ההצלה ההררי TOPR הוא הגורם שמחלצים דרכו, והמספרים שלו - 985 ו-601-100-300 - צריכים להיות שמורים בטלפון עוד לפני שיוצאים מהמלון. מסלולים תובעניים כמו אורלה פרץ, ריסי או השרשראות של ג'ייבונט אינם מתאימים למתחילים או למשפחות, נקודה. כדי לעקוב אחרי התנאים בזמן אמת נוח להתקין מראש כמה אפליקציות מומלצות לטיול בזקופנה ובהרי הטטרה.

עם ילדים על הקרח - קסדה, כפפות וציוד שחוסך בכי

החלקה עם ילדים היא חוויה מצוינת בדיוק עד הרגע שבו משהו כואב. שלושה פריטי ציוד ושני כללי התנהגות מפרידים בין השניים, וכולם עולים מעט מאוד כסף.

קסדה - לא המלצה, הרגל

ילד שמחליק בפעם הראשונה ייפול, ובקרח הנפילה היא לאחור. קסדה היא הפריט שהכי חשוב שיהיה על הראש, ובמשטחים רבים בפולין היא נדרשת או לפחות מומלצת בהמלצה חמה לילדים מתחת לגיל מסוים. רוב חדרי ההשכרה מציעים קסדות בהשכרה בסכום נמוך; אם הבאתם מהבית קסדת סקי, גלגיליות או אופניים - היא עושה את העבודה מצוין ואין צורך בקסדה ייעודית. שווה לשאול בקופה גם על מגני ברכיים ומרפקים לילדים קטנים במיוחד.

כפפות: הכלל שהכי הרבה ישראלים מפספסים

במשטחי קרח רבים בפולין כפפות הן דרישה מפורשת, ולא בגלל הקור. יד חשופה שנוחתת על הקרח באזור שבו מחליקים אחרים היא פציעה שמחכה לקרות, ולהב מחליק הוא כלי חד לכל דבר. הביאו כפפות אטומות למים לכל בני המשפחה - גם למבוגרים, שלרוב חושבים שהם לא צריכים - כי הידיים ירטבו מהקרח תוך דקות. זוג רזרבי בתיק שווה זהב בסשן ארוך.

עוזרי החלקה, זמן על הקרח והפסקות

מתקנים גדולים מציעים "עוזרי החלקה" - מתקני עזר בצורת פינגווין או מסגרת מתכת שהילד נשען עליהם ודוחף. הם עושים הבדל עצום לילד בן ארבע עד שש, אבל הכמות שלהם מוגבלת והם נחטפים ברגע שנפתח הסשן. זו עוד סיבה להגיע מוקדם.

כמה זמן ילד באמת מחזיק

הציפייה הריאלית לילד קטן היא ארבעים דקות עד שעה על הקרח, לא יותר. אחרי זה הקרסוליים כואבים והמצב רוח מתדרדר. עדיף סשן קצר ומוצלח, לצאת לשוקו חם ולחזור למחרת, מאשר סשן כפול שנגמר בדמעות. אם יש איתכם עגלה או ילד ממש קטן שלא מחליק, כדאי לדעת מראש אילו מסלולים נגישים לעגלות באזור זקופנה יש בסביבה, כדי שההורה השני לא יתקע בחניה.

סשן ערב על הקרח וארוחה בקרופובקי - הערב הזקופנאי המושלם

אם צריך להמליץ על מתכון אחד לערב חורפי בזקופנה, זה הוא: סשן החלקה מואר סביב חמש עד שבע בערב, ואז הליכה של כמה דקות לרחוב הראשי לארוחה ארוכה. זה ערב שעולה מעט, לא דורש הזמנה מראש ומתאים לכל הרכב משפחתי.

למה סשן ערב עדיף

שלוש סיבות. ראשית, הטמפרטורה יורדת עם השקיעה והקרח נעשה קשה ומהיר יותר - מורגש מיד. שנית, המשטח מתרוקן ממשפחות עם פעוטות ופתאום יש מקום להחליק ולא רק לעמוד בתור מאחורי מישהו. שלישית, התאורה: משטח מואר בערב חורפי, עם הרים חשוכים ברקע ואדים שעולים מהקרח, הוא פשוט יפה יותר מכל צילום שתעשו בו באמצע היום.

מה אוכלים אחרי

רחוב קרופובקי הוא העורק הראשי של זקופנה, שדרה של מסעדות עץ בסגנון זקופנה, חנויות ודוכנים. המנות שמחממות אחרי קרח הן הקלאסיקות של המטבח ההררי: זורק (מרק שיפון חמצמץ) שמוגש לפעמים בכיכר לחם, פירוגי ממולאים בגבינה ותפוחי אדמה, וקוואשניצה - מרק כרוב כבוש שמאוד אופייני לפודהלה. במסעדות הגדולות והתיירותיות שבמרכז הרחוב המחירים גבוהים יותר; מספיק לפנות לרחוב צדדי אחד כדי לרדת מדרגה במחיר ולעלות מדרגה באותנטיות. זו תובנה שמטיילים חוזרים עליה שוב ושוב.

אוסצ'יפק, משקה חם ומה מזמינים באמת

הדוכנים לאורך קרופובקי מוכרים אוסצ'יפק - גבינת כבשים מעושנת בעיצוב מגולף שהיא מוצר מוגן מקור באזור - לרוב צלויה על גריל עם ריבת חמוציות. המקומיים שותים אחרי קרח גז'אניץ, יין מבושל ממותק בתבלינים, או תה עם טיפת ליקר. לילדים: שוקו חם סמיך בסגנון פולני, שהוא כמעט קינוח בפני עצמו. אחרי הארוחה, ההליכה חזרה על קרופובקי בשעת ערב מוארת היא חלק מהחוויה - וזה גם הזמן שבו הרחוב הכי צילומי.

למה לפולין יש מסורת קרח - וזקופנה בלב שלה

ההחלקה בזקופנה לא נולדה כאטרקציה לתיירים. היא ענף לוואי של עיר שכל הזהות שלה בנויה סביב ספורט חורף, וכשמבינים את הרקע הזה גם מתחם הקרח הפונקציונלי במרכז הספורט האולימפי מקבל הקשר אחר.

עיר שאירחה אליפויות עולם

זקופנה אירחה את אליפות העולם בסקי נורדי בשנים 1929, 1939 ו-1962, וכן את האוניברסיאדה החורפית בשנת 2001. מגדל הקפיצה ולקה קרוקייב, שנבנה עוד בשנות השלושים במדרון מתחת לגובאלובקה, הוא עד היום אחד מסמלי העיר ומארח תחרויות קפיצה בינלאומיות שמושכות עשרות אלפי צופים. אותו מנגנון ספורטיבי הוא זה שהצמיח את מרכז ההכנה האולימפי בעיר, ומתוכו את מתקני הקרח.

הוקי בפודהלה

אזור פודהלה, שזקופנה היא בירתו התיירותית, הוא גם אחד ממרכזי ההוקי הבולטים בפולין. פודהלה נובי טארג, שנוסד עוד בשנות השלושים, הוא מהמועדונים המעוטרים במדינה, ומשחק ביתי באולם הקרח של נובי טארג הוא חוויה אמיתית של תרבות ספורט מקומית - יציעים מלאים, שירה מאורגנת ומחיר כרטיס שנראה מגוחך לעומת אירופה המערבית. אם אתם בעניין, בדקו את לוח המשחקים של העונה לפני הנסיעה; זו פעילות ערב שכמעט אף תייר ישראלי לא עושה, והיא שווה בהחלט.

איך זה מתחבר לחופשה שלכם

הפרקטיקה: העיר יודעת לתחזק קרח, יש בה אנשי מקצוע, יש מועדונים שמאמנים בה ילדים, ולכן גם התשתית לקהל הרחב עובדת ברמה סבירה ולא כמו אטרקציה זמנית. זו גם הסיבה שמשפחות שמגיעות לזקופנה בלי שום כוונה לגלוש מוצאות פה שבוע שלם של פעילות חורפית - קרח, מזחלות, טיולי שלג קלים, מרחצאות ורכבלים.

מה עושים כשאין קרח - חלופות חורפיות באזור

ימי המסה, גשם או רוח קורים בכל חורף, ולכן שווה להחזיק רשימת חלופות שכולן בטווח של פחות משעה נסיעה מזקופנה. אלה גם הפעילויות שמשלימות יפה יום שכולל החלקה.

מרחצאות תרמיים - הפעילות הכי חורפית שאין בה שלג

אזור פודהלה יושב על מים גיאותרמיים, ומסביב לזקופנה פועלים כמה מתחמי מרחצאות גדולים עם בריכות חוץ מאודות גם במינוס: המרחצאות התרמיים של חוחולוב מערבית לעיר, ומתחמים נוספים בבוקובינה טטז'נסקה ובביאלקה טטז'נסקה. לשבת בבריכת חוץ בארבעים מעלות כשמסביב שלג זו אחת התמונות שנשארות מהטיול. כרטיסים ומסלולי הסעה נמכרים גם מראש בעמוד הפעילויות של זקופנה, וזה נוח במיוחד למי שאין לו רכב. תובנה של מטיילים: בסופי שבוע עמוסים חוחולוב, שנמצאת רחוק יותר, לרוב פחות צפופה מהמתחמים הקרובים לזקופנה.

רכבלים: גובאלובקה וקספרובי ורך

רכבל גובאלובקה, שתחנתו התחתונה בקצה קרופובקי, מטפס בכמה דקות לרכס שממנו נשקפת פנורמה מלאה של הרי הטטרה - הכי מתאים למשפחות ולימים קצרים, ואפשר לשלב אותו בטיולי יום מאורגנים דרך טיולי היום היוצאים מקרקוב. הרכבל אל קספרובי ורך הוא סיפור אחר: הוא מטפס לגובה של קרוב לאלפיים מטר, מספר הכרטיסים היומי מוגבל, והם נחטפים מוקדם בעונה. שם למעלה הטמפרטורה נמוכה בהרבה מאשר בעיר, הרוח חזקה, ולא כל יום הוא יום שראוי לעלות בו.

האנגל הישראלי: קרקוב פלוס זקופנה בטיול אחד

רוב הישראלים מגיעים לאזור דרך טיסה לקרקוב וממשיכים כשעתיים דרומה. השילוב עובד יפה: כמה ימי עיר, מוזיאונים ואוכל, ואז מעבר להרים. את הקטע בין הערים אפשר לעשות בהעברה פרטית או בטיול יום מאורגן שנמכר בעמוד הפעילויות של קרקוב, ואפשר גם ברכב שכור. אם בחרתם ברכב, קחו בחשבון שהכבישים ההרריים בחורף דורשים צמיגי חורף וזהירות בירידות, ולכן כדאי לקחת רכב שכור עם כיסוי ביטוחי מלא ולא להתקמצן על הפרנצ'יזה. עוד נקודה שישראלים שואלים עליה: היצע האוכל הכשר בהרים מוגבל מאוד ואין בזקופנה בית חב"ד קבוע, בעוד בקרקוב יש קהילה יהודית פעילה ואפשרויות כשרות. מי שצריך את זה, כדאי שיצטייד בקרקוב לפני הנסיעה דרומה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• משטחי קרח בפולין עובדים בשיטת סשנים בשעות קבועות, לא בשעות פתיחה רצופות - הגיעו עשר דקות לפני תחילת הסשן.
• העונה נמשכת בערך מדצמבר עד מרץ; במשטחים פתוחים היא תלויה לגמרי בטמפרטורה של אותו שבוע.
• כפפות הן דרישה כמעט בכל משטח, וקסדה לילדים היא הרגל שאסור לוותר עליו - שתיהן זמינות בהשכרה במקום.
• מחירי כניסה והשכרה מתעדכנים מעונה לעונה - זה מחיר מייצג לבדיקה מול המפעיל ביום ההגעה.
• כשהמזג אוויר בהרים גרוע, אולם הקרח המקורה של נובי טארג כ-22 ק"מ צפונה הוא הפתרון היחיד שעובד תמיד.
• שירות ההצלה ההררי TOPR זמין במספרים 985 ו-601-100-300 - שמרו אותם בטלפון לפני כל יציאה מהעיר.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע באמצע סשן: משלמים מחיר מלא ומקבלים חצי מהזמן על הקרח.
• לבחור מחליקיים במידה גדולה מדי כדי שיהיה נוח - קרסול רפוי הוא הסיבה מספר אחת לכך שילדים לא מצליחים לעמוד.
• להגיע בלי כפפות ולהניח שמדובר בעניין של קור בלבד; זו דרישת בטיחות ולא המלצה.
• לתכנן משטח פתוח ביום עם טמפרטורות חיוביות ולגלות במקום שהקרח נמס או שהמשטח סגור.
• לנסות למתוח ילד קטן לסשן כפול - ארבעים דקות מוצלחות עדיפות על שעתיים שנגמרות בבכי.
• להניח שכשהמשטח סגור אפשר 'פשוט לעלות להרים' - בחורף מסלולים נסגרים, יש סיכון מפולות וכרטיסי הרכבל לקספרובי ורך מוגבלים במכסה.

שאלות נפוצות

איפה מחליקים על הקרח בזקופנה?

האופציה המרכזית בעיר היא מתחם הקרח שבשטח מרכז הספורט האולימפי COS ברחוב ברוניסלב צ'כה. לצדו נפרסים מדי חורף משטחים עונתיים קטנים באזור רובן קרופובה, בכיכרות ובחצרות מלונות. המשטח המקורה הגדול והאיכותי ביותר באזור נמצא בנובי טארג, כ-22 ק"מ צפונית לעיר.

מתי עונת ההחלקה על הקרח בזקופנה?

בגדול מדצמבר עד מרץ, כשהשיא הוא ינואר ופברואר. משטחים מקורים עם קירור מלאכותי פועלים לאורך כל העונה ללא תלות במזג האוויר, בעוד משטחים פתוחים נסגרים בימי המסה או גשם. סוף מרץ הוא כבר הימור במשטחים לא מקורים.

כמה עולה כניסה והשכרת מחליקיים?

התמחור נעשה לפי סשן, עם מדרגות מחיר נפרדות למבוגר ולילד ולעיתים כרטיס משפחתי, וההשכרה נגבית בנפרד. ההוצאה כולה נמוכה מאוד ביחס ליום סקי או ליום באלפים, אבל התעריפים מתעדכנים מעונה לעונה - זה מחיר מייצג לבדיקה מול המפעיל לפני ההגעה.

האם צריך להביא ציוד מהבית?

לא חובה. חדרי השכרה זמינים במתקנים המשמעותיים ומספקים מחליקיים ולרוב גם קסדות. שווה להביא מהבית כפפות אטומות למים לכל המשפחה, זוג גרביים דקות במקום גרביים עבות, וקסדת סקי או אופניים אם יש לכם. במידות ילדים קטנות המלאי בהשכרה נגמר ראשון בסופי שבוע.

האם ההחלקה מתאימה לילדים ולמתחילים גמורים?

בהחלט. זו אחת הפעילויות הידידותיות ביותר למשפחות בזקופנה, ומתקנים גדולים מציעים עוזרי החלקה בצורת פינגווין או מסגרת שהילד נשען עליהם. הציפייה הריאלית לילד קטן היא ארבעים דקות עד שעה על הקרח, וקסדה וכפפות הן תנאי בסיסי.

מה עושים אם המשטח סגור בגלל מזג אוויר?

שתי חלופות עובדות תמיד: אולם הקרח המקורה של נובי טארג במרחק נסיעה קצרה, או מתחמי המרחצאות התרמיים באזור - חוחולוב, ביאלקה ובוקובינה - שבהם בריכות החוץ פועלות דווקא במינוס. מה שכן, אל תמירו את זה בעלייה מאולתרת להרים: בחורף מסלולים נסגרים ויש סיכון מפולות.