סודו של הטעם – תהליך העישון המסורתי

תהליך העישון של האוסציפק (Oscypek) הוא לב-ליבה של האמנות המקומית. הגבינות מונחות על מדפי עץ בתוך מבנה עישון ייעודי העשוי גזעי אשוח, והעשן מתקבל מבעירה איטית של עץ אלמון או אשוח יבש. כל יצרן מקומי שומר בסוד את משך הזמן המדויק ואת טכניקת הסיבוב של הגבינות, מה שיוצר טעמים וניחוחות שונים בין משפחה אחת לאחרת. מבקרים במוזיאון נחשפים לעומק ריח העץ השרוף ולמרקם הגבינה כשהיא עדיין חמה – חוויה שמחברת בין חוש הטעם והריח כמו שום מקום אחר.

השפעת האוסציפק על התרבות המקומית

מעבר להיותה מוצר מזון, האוסציפק היא סמל תרבותי של זקופנה והרי הטטרה. בכל חג אזורי, שוק איכרים או אירוע עממי – הגבינה נמצאת במרכז הבמה. תושבי האזור נוהגים להגיש אותה לצד חמוציות, תפוחי אדמה מבושלים או אפילו על גריל חם ברחוב. המוזיאון מציג גם כלים עתיקים ששימשו לייצור הגבינה – דליי עץ, תבניות חרוטות ביד וכלי ערבוב עם מוטות נחושת – ומספר את סיפורם של הדורות ששימרו את המתכון המקורי לאורך מאות שנים.

שילוב של פולקלור, מוזיקה ואוכל

במוזיאון מתקיימים לעיתים אירועים תרבותיים קטנים הכוללים הופעות של נגנים מקומיים בלבוש גוראלי מסורתי (Góralski). המוזיקה ההררית, כלי הקשת הפולניים והריקודים הססגוניים מוסיפים לחוויה נופך אותנטי ויוצרים אווירה שמכניסה את המבקרים ללב ההרים. לעיתים משולבים גם סיפורי עם פולניים עתיקים על רועי צאן, גבינות קסומות ואלי הרים – מה שהופך את המקום ליותר ממוזיאון, אלא למפגש תרבות חווייתי.