🧀 ניחוחות מהטטרה – גבינת האושיפק (Oscypek) שמספרת את סיפור ההרים
בבוקר קריר בזקופנה, כשהערפל עוד רוקד בין פסגות הרי הטטרה והאוויר מלא בריח של עץ רטוב ועשן עדין, השווקים מתחילים להתעורר לחיים. בין דוכני העץ, תחת גגות משופעים ומעוטרי שלג, אפשר לזהות ממרחק את הניחוח המיוחד שאין לטעות בו — ריח של גבינה מעושנת חמה, זהובה, שנסדקת קלות מהחום. זו היא גבינת האושיפק (Oscypek) – סמל מובהק של זקופנה ושל הרי הטטרה כולה.
היא איננה סתם מאכל מקומי; היא תמצית התרבות ההררית הפולנית – שילוב בין מסורת עתיקה, טבע פראי ואהבה למלאכת יד. רועי הצאן המקומיים מייצרים אותה זה מאות שנים באותן בקתות עץ קטנות (Bacówki) הפזורות במורדות ההרים, כשהם שומרים בקפדנות על המתכון המקורי שעובר מדור לדור.
🏔️ האושיפק טעם של מקום, מסורת של לבבות
האושיפק נולדת מן הטבע ההררי של זקופנה – מהחלב הטרי של כבשי ההרים, מהאש הבוערת בעצים ריחניים, והסבלנות של בני המקום. כל גבינה נושאת בתוכה את ריח העשן של הלילה, את הקרירות של הבוקר, ואת אהבתם של היילנדרים (Górale) – תושבי ההרים הגאים ששומרים על מסורתם באדיקות.
כשטועמים אותה לראשונה – חמה, מעט מלוחה, עם רמז קל למתיקות מעושנת – מרגישים כאילו טועמים את הרי הטטרה עצמם: פראיים, עוצמתיים ומלאי חיים.
🐑 גבינת הזהב של השווקים
מי שמגיע לזקופנה לא יכול לפספס את הדוכנים הריחניים ברחוב קרופובקי המרכזי, שם נערמות עשרות גבינות אושיפק בצורות וגדלים שונים – חלקן מעוטרות בדוגמא גיאומטרית יפהפייה, אחרות בצורת לב או פרח, כולן בגוון ענברי זהוב. המקומיים מגישים אותן בחיוך רחב, לעיתים עם כף קטנה של ריבת חמוציות – שילוב שהפך לאחד הסמלים האהובים ביותר של המטבח ההררי הפולני.
האושיפק היא יותר מאוכל – היא חוויה של מקום, נגיעה במסורת, וניחוח שאי אפשר לשכוח. כל ביס ממנה הוא חיבור ישיר בין הטבע, האנשים והתרבות של הרי הטטרה.
🎟️ הזמינו את הסיור שלכם בזקופנה
גלו את הרי הטטרה מקרוב – סיור חווייתי, טעימות גבינות, תרבות מקומית ונופים מרהיבים. בחרו את התאריך המתאים לכם והזמינו אונליין בצורה מאובטחת:
🐏 מהי גבינת אושיפק ולמה היא כל כך מזוהה עם זקופנה
גבינת אושיפק (Oscypek) היא אחד הסמלים הגדולים ביותר של זקופנה ושל הרי הטטרה, עד כדי כך שהיא נחשבת ל“זהב הלבן” של ההרים. מדובר בגבינה מעושנת בעלת טעם עשיר ומליחות מאוזנת, שמיוצרת בעיקר מחלב כבשים ולעיתים מתובלת בכמות קטנה של חלב פרה. המרקם שלה צפוף אך נימוח, והניחוח המעושן שלה ייחודי – מזכיר עץ אורן ולילות קרים בבקתות ההרים.
האושיפק אינה רק מוצר קולינרי; היא תוצאה של מפגש נדיר בין טבע, מסורת ואורח חיים הררי. היא נוצרת בגובה רב, שם הרועים חולבים את כבשיהם בשדות ירוקים ונושמים את האוויר הצלול של הרי הטטרה. לאחר החליבה, החלב הטרי עובר תהליך ארוך של גיבון, לחיצה, המלחה ועישון – הכל נעשה בעבודת יד קפדנית.
🧀 סמל אותנטי של זהות הררית
הייחודיות של האושיפק טמונה לא רק בטעם אלא גם בזהותה. היא אחת הגבינות היחידות בפולין שקיבלה הכרה רשמית באיחוד האירופי (PDO) – תו איכות המעיד על מקור גיאוגרפי מוגן. פירוש הדבר הוא שגבינה הנושאת את השם “Oscypek” חייבת להיות מיוצרת באזור הרי הטטרה בלבד, ובשיטות מסורתיות שעוברות בירושה בין משפחות הרועים.
בכך הפכה האושיפק לסמל לאומי של גאווה מקומית: היא מייצגת את האותנטיות של פולין הדרומית, את הקשר לאדמה, ואת המסירות של יצרניה לשמור על טעם ומסורת בני מאות שנים.
🏞️ הגבינה שמספרת את סיפורה של זקופנה
לא במקרה הפכה האושיפק לשגרירה הרשמית של זקופנה. היא מתגלמת בכל פינה בעיר: מדוכני השווקים ברחוב קרופובקי ועד למסעדות גורמה שמגישות אותה כמנה חמה עם חמוציות.
בעיני המקומיים, טעימה מהאושיפק היא כמו לחוות את כל מהות ההרים – אוויר צלול, אש בוערת, ועבודת כפיים פשוטה אך מלאה אהבה.
כל ביס מהגבינה הזו הוא מעין “גלויה אכילה” מזקופנה – טעם של גובה, של קרירות ההרים ושל לב חם שמזמין אותך לחזור שוב.
🔥 תהליך הייצור המסורתי: סבלנות, עץ ועשן
ייצור גבינת האושיפק הוא מלאכת אומנות של ממש – מסורת עתיקה שעוברת מאב לבן כבר מאות שנים בין רועי הצאן של הרי הטטרה. הכל מתחיל בחלב כבשים טרי, שנחלב בבקרים הקרירים בבקתות ההרים הקטנות, המכונות Bacówki. שם, בגובה של יותר מאלף מטרים מעל פני הים, הרועים מחממים את החלב בסירי נחושת גדולים עד שהוא מתחיל להתקרש ומתקבל גבן רך, הנקרא Bundz.
לאחר מכן מגיע שלב הלחיצה – אחת הנקודות המרתקות בתהליך. את הגבינה מכניסים לתוך תבניות עץ מסורתיות הנקראות Oscypiorka, המעוטרות בדוגמאות גיאומטריות עדינות שמעניקות לגבינה את צורתה האליפטית והחריצים הקישוטיים המפורסמים שלה. כל תבנית היא יצירת אמנות בפני עצמה, מגולפת בעבודת יד ומשמשת שנים רבות.
🧂 המלחה ועישון איטי באש טבעית
לאחר הלחיצה, הגבינות נשלפות מן התבניות ומושרות באמבט מלח טבעי. שלב זה מעניק להן את המליחות המדויקת שמאזנת את טעמה המעושן של הגבינה.
מכאן הן עוברות לחדרי העישון – מרחב חמים ומעושן שבו הגבינות תלויות על ווים מעץ במשך ימים אחדים. העישון נעשה אך ורק בעצי אשוח ואורן, מה שמעניק לאושיפק את צבעה הזהוב־ענברי ואת הריח העמוק שמזוהה איתה.
במהלך העישון, הגבינות נעות קלות עם העשן, וכל אחת מקבלת גוון שונה – חלקן בהירות וזהובות, אחרות כהות וחרוכות קלות. זהו שלב שבו הזמן, העץ והאש מתלכדים ליצירה אחת מושלמת.
🐑 תוצאה של סבלנות והרמוניה עם הטבע
כאשר תהליך העישון מסתיים, הגבינות נשמרות למנוחה קצרה עד שהמרקם שלהן מתייצב. בשלב זה, כל אושיפק נושא את חתימתו האישית של הרועה שיצר אותה – אין שתי גבינות זהות. הטבע הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך: מזג האוויר, סוג העצים בעישון ואפילו הלחות שבהרים משפיעים על הטעם הסופי.
זו איננה רק גבינה – זהו טקס הרים עתיק שבו כל שלב מתבצע בקצבו של הטבע. הסבלנות, העשן והעבודה הידנית יוצרים יחד את אחד המוצרים האותנטיים והנחשקים ביותר בפולין.
🧀 איפה באמת טועמים את האושיפק בזקופנה – מסע בין ריחות, טעמים ובקתות עץ
בזקופנה, קשה למצוא מקום שבו לא מוכרים אושיפק – אבל יש כמה נקודות שבהן החוויה היא לא רק טעימה, אלא ממש מסע קולינרי בין מסורת להרפתקה. הגבינה הזו איננה עוד מוצר מדף; היא נאכלת ישירות מהמנגל, על גריל מעץ, כשעשן עדין עולה מהלהבות ונושא איתו את סוד ההרים. הנה המקומות שבהם תוכל לטעום אותה כמו מקומי אמיתי.
🏞️ שוק קרופובקי (Krupówki Street) – הלב הפועם של האושיפק
אי אפשר לדבר על אושיפק בלי להתחיל ברחוב קרופובקי, הרחוב המרכזי של זקופנה. לאורך הרחוב – מהכניסה הצפונית ועד תחתית הגבעה – ניצבים עשרות דוכני עץ קטנים עם גגות מחודדים, מהם בוקע ריח מתוק־מלוח של גבינה ניצלת על גריל פחמים.
המוכרים המקומיים, לבושים בלבוש הררי מסורתי, מזמינים את העוברים לטעום גבינה חמה שזה עתה יצאה מהאש – לרוב עם כף קטנה של ריבת חמוציות (Żurawina). השילוב הזה, בין העשן והמליחות של הגבינה לבין החמיצות־מתיקות של הפירות, הוא אחד הטעמים המזוהים ביותר עם זקופנה.
לאורך הרחוב תמצא עשרות גרסאות שונות:
- גבינות קטנות בצורת לב או פרח (Redykołka),
- גרסאות קלות יותר עם טעם מעודן,
- גבינות קשות וחרוכות – עבור מי שמעדיף טעם מעושן עז.
💡 טיפ מקומי: חפש את הדוכנים שבהם הגבינה ניצלת על גריל ישן מעץ ולא על פלטה מתכתית – אלה לרוב הגבינות המסורתיות באמת, שמגיעות מבקתות הרועים.
🏔️ שוק Gubałówka – טעם עם נוף פנורמי להרים
במעלה רכס גובאłówקה (Gubałówka Hill), אליו ניתן להגיע ברכבל ישיר ממרכז זקופנה, מחכה חוויה מיוחדת: טעם הגבינה מול הנוף הפנורמי של הרי הטטרה.
לאורך השביל שבפסגת ההר נפרשים דוכנים שמציעים אושיפק חם, גבינות מעושנות, נקניקים, ולצידם יין חם או תה עם דבש.
החוויה שם ייחודית – הגבינה נמסה בידיים, העשן מתערבב ברוח הקרירה, ובמרחק אפשר לראות את הפסגות המושלגות של קספרוב וולוך (Kasprowy Wierch).
קשה לתאר במילים את התחושה של לעמוד מול ההרים, ביד גבינה חמה ובפה חמוציות מתוקות – זה הרגע שבו מבינים למה אומרים שזקופנה היא “הלב של הטטרה”.
🌲 Bacówka – בקתות הרועים המסורתיות
מי שמחפש את החוויה האמיתית, חייב לצאת קצת מחוץ למרכז העיר אל הבקתות המסורתיות (Bacówki) הפזורות סביב העמק.
אלו מבנים קטנים מעץ אורן עתיק, שבהם עדיין מייצרים אושיפק בדרך המסורתית – עם אש אמיתית, חלב טרי וחיוך של רועה.
בדרך לאגם מורסקיה אוקו (Morskie Oko), או באזורים כמו Kościelisko ו־Chochołów, תוכל לעצור ליד אחת הבקתות, לצפות בתהליך העישון ולנסות גבינה חמה היישר מהאש.
💡 המלצה: בקתה אהובה במיוחד נמצאת ליד הכפר Chochołów, שם מגישים את הגבינה עם ריבת חמוציות תוצרת בית ולחם שנאפה באותו הבוקר.
🍷 מסעדות ומבשלות בזקופנה שמגישות מנות אושיפק
במסעדות רבות בזקופנה אפשר למצוא גרסאות גורמה של הגבינה ההררית:
- Restauracja Owczarnia – בלב רחוב קרופובקי, מציעה מנה קלאסית של אושיפק חם עם ריבת חמוציות, לצד כוס יין לבן.
- Bąkowo Zohylina Wyźnio – מסעדה מעץ מסורתי עם אח בוערת, שבה מגישים את הגבינה כחלק מצלחת פתיחה חורפית עם תפוחי אדמה אפויים.
- Karczma u Wnuka – מהוותיקות בעיר, מגישה את האושיפק כחלק ממנה הררית מסורתית עם נקניקים ובירה מקומית.
במקומות האלה, האושיפק אינה רק תוספת – היא גיבורת המנה. לרוב תראה אותה מוגשת על מחבת ברזל לוהטת, כשהיא נמסה קלות ומבעבעת לצד חמוציות, עשבי תיבול ופרוסת לחם כהה.
🧡 טעימה כחוויה שלמה
בזקופנה, טעימת אושיפק איננה פעולה קולינרית בלבד – היא חלק מטקס הביקור בעיר. בין אם אתה עומד בשוק הומה או יושב על גבעה מול ההרים, הגבינה הזו מחברת אותך אל המקום עצמו.
העשן, הריח, המרקם והחיוך של המוכר – כולם חלק מאותו סיפור.
לא משנה כמה תמונות תצלם – רק כשתחזיק גבינה חמה ביד, עם ריבת חמוציות בצד, תבין מהי זקופנה באמת.
🍽️ איך לאכול, לשמור ולהגיש את גבינת האושיפק – טקס קטן של טעם הרים
האושיפק איננה רק גבינה – היא חוויה. זו גבינה שדורשת רגע של תשומת לב, קצת אש, ורצוי גם נוף של פסגות מושלגות או לפחות ספל יין חם לצדה. הדרך שבה אוכלים אותה חשובה כמעט כמו הדרך שבה מייצרים אותה, והיא משתנה בין המקומיים לתיירים – אבל לכולם יש כלל אחד זהה: אושיפק אמיתית אוכלים כשהיא חמה.
🔥 צלויה, נמסה, ומוגשת עם חמוציות
הדרך הקלאסית והאהובה ביותר לאכול אושיפק בזקופנה היא כשהיא ניצלת על גריל פתוח או מחבת ברזל, עד שהחלק החיצוני שלה מקבל גוון זהוב כהה והפנים נמס בעדינות. ברגע שהיא מוכנה, מגישים אותה עם כף נדיבה של ריבת חמוציות (Żurawina) – שילוב מושלם של מתוק, חמוץ ומעושן.
החמוציות מאזנות את המליחות, והמרקם הנמס של הגבינה יוצר תחושה חמימה ומנחמת, ממש כמו חיבוק הררי.
המקומיים נוהגים לומר שאושיפק חמה עם חמוציות היא “ארוחת הערב של הנשמה” – פשוטה, משביעה, ומלאה באהבה.
🥖 שילובים נוספים – מהמטבח המקומי למטבח הביתי
אם רוצים לגוון, יש אינספור דרכים לשלב את האושיפק:
- 🧀 על פרוסת לחם כהה או טוסט – נמסה כמו גבינת גריל, אך בעלת עומק טעם שאין דומה לו.
- 🥗 בתוך סלט חם של תפוחי אדמה או ירקות צלויים – מוסיפה ניחוח מעושן לכל מנה.
- 🍷 לצד כוס יין לבן יבש או בירה מקומית – הניגוד בין המשקה הקר לגבינה החמה יוצר חוויה מושלמת.
- 🥔 מילוי לפירה או לבצק פירוגי (Pierogi z Oscypkiem) – גרסה יצירתית שמופיעה בכמה מסעדות גורמה בזקופנה.
❄️ איך לשמור ולהביא הביתה
גבינת האושיפק נשמרת היטב גם מחוץ לפולין, כל עוד היא נארזת נכון. אם קנית אותה בדוכן מקומי, בקש מהמוכר לעטוף אותה בנייר שעווה או בניילון מיוחד.
הגבינה יכולה להישמר במקרר עד כשבועיים, ואפילו יותר אם היא מעושנת היטב.
לפני ההגשה, כדאי להניח אותה על מחבת חמה או בתנור לכמה דקות – החום מחזיר לה את הניחוח והטעם המקוריים של הרי הטטרה.
💡 טיפ של מקומיים: אל תחמם אושיפק במיקרוגל – היא מאבדת את הניחוח המעושן ואת המרקם הייחודי. תמיד עדיף אש חיה, מחבת או גריל.
🧡 האושיפק כמתנה ומזכרת מטעם ההרים
בגלל עמידותה וטעמה האותנטי, האושיפק נחשבת לאחת המזכרות האהובות ביותר מזקופנה. תיירים רבים רוכשים אותה לפני החזרה הביתה, עטופה יפה בסל נצרים עם חמוציות או בקבוקון דבש מקומי.
המקומיים מאמינים שהבאת גבינת אושיפק במתנה היא כמו להביא “חתיכה קטנה מההר” – סימן לברכה, לחום ולשפע.
זה לא סתם מזון – זה טעם של מסורת, של משפחה ושל רגעים פשוטים אך יקרים.
🌄 חוויה שראוי לשמור
בין אם אתה טועם אותה על גריל חם ברחוב קרופובקי, או בבית רחוק כשאתה נזכר בריח השלג של הרי הטטרה – גבינת האושיפק נשארת חוויה שחוצה זמן ומקום. היא מזכירה את החיבור שבין אדם לטבע, בין מסורת לפשטות, ובין טעם לרגש.
מי שטעם אושיפק חמה תחת שמי ההרים של זקופנה – לעולם לא ישכח את התחושה. זהו טעם של חום בלב ושל קור באוויר, של עץ, עשן וחלב שהפכו יחד לנס קטן של טעם.
✨ למה כדאי להכיר ולטעום את גבינת האושיפק בזקופנה
יש טעמים שמספרים סיפור, ויש כאלה שמספרים מקום שלם. גבינת האושיפק היא בדיוק כזו – סיפור חי של הרי הטטרה, של זקופנה, ושל האנשים שחיים ביניהם. זו לא עוד גבינה מעושנת; זו יצירה תרבותית, שפה קולינרית שלמה, וסמל לאורח חיים פשוט, טהור ועמוק.
כאשר אתה טועם אושיפק חמה בשוק של זקופנה, אתה לא רק אוכל – אתה נוגע במשהו עתיק, אמיתי, בלתי משתנה. הטעם המלוח־מעושן מזכיר את הרוח הקרירה של ההרים, והחמוציות שמונחות לצידה מאזנות אותו בדיוק כמו שחיי ההרים מאזנים בין קשיחות לרוך. זו החוויה שהופכת ביקור בזקופנה למשהו שאי אפשר לשכוח.
🧡 הגבינה שהיא הלב של ההרים
בכל מקום שבו תשמע מוזיקת פולקלור, תראה רועי צאן בלבוש מסורתי או תרגיש את ריח העץ השרוף – תדע שאתה קרוב לאושיפק. היא נוכחת בכל חגיגה, בכל שוק, ובכל סיפור שמתחיל במדורה קטנה בבקתה ונגמר בשולחן חם עם גבינה נמסה.
המקומיים אומרים בחיוך:
“מי שטעם אושיפק, כבר לקח איתו חתיכה מההר בלב.”
זו גבינה שיכולה לספר על זקופנה יותר מכל מדריך טיולים – על האנשים, על החום האנושי, על האותנטיות ועל ההקפדה לפרטים הקטנים. היא טעימה של מקום שלא מנסה להרשים – אלא פשוט להיות אמיתי.
🏔️ חוויה שחייבים לחוות מקרוב
אם יש דבר אחד שחייבים לעשות כשמגיעים לזקופנה, זה לעצור ליד דוכן עשן ברחוב קרופובקי, לקחת גבינה חמה ביד, ולתת לביס הראשון לספר את כל הסיפור.
אין צורך בתפריט, ואין צורך בהסברים – כל ניחוח, כל מרקם וכל ביס קטן יספר לך על ההרים, האנשים והאהבה שממנה הכל התחיל.
גבינת האושיפק היא לא רק חלק מהמטבח המקומי – היא לבה הפועם של זקופנה. כל מי שטועם אותה, מרגיש את הקסם.
🌄 לסיכום
האושיפק היא הרבה יותר מגבינה – היא טעם של מקום, צליל של מסורת, וריח של חיים פשוטים בהרים. היא משלבת בתוכה עמל, גאווה ואמנות שהשתמרו לאורך דורות, וממשיכה להיות אחת הסיבות הטעימות ביותר להגיע לזקופנה.
אז בפעם הבאה שתטייל בין הפסגות ותראה עשן מתאבך מבקתת עץ קטנה – תדע שהגעת למקום שבו ההרים מדברים בשפה אחת בלבד:
בשפה של גבינה חמה, ריחנית, וזהובה.
מה זה גבינת אושפיק? האם מייצרים אותה בזקופנה? איפה אפשר לטעום את הגבינה בזקופנה? כל מה שרציתם לשאול על גבינות זאקופנה - רדיקולקה
גבינת האושיפק אינה עוד גבינה מעושנת – היא תוצאה של שילוב בין טבע פראי, מסורת הררית עמוקה, ועבודת יד שמתרחשת אך ורק באזור הרי הטטרה. ייחודה טמון בראש ובראשונה בחומר הגלם: חלב כבשים טרי שנחלב במרעה ההררי הגבוה, שבו הדשא נקי, האוויר צלול, והכבשים ניזונות מצמחי בר נדירים. לכל אלה יש השפעה ישירה על טעם החלב – ארומטי, עשיר ומלא ניחוחות טבעיים.
אך הסוד האמיתי של האושיפק הוא בעישון. הגבינה עוברת עישון איטי בעצי אשוח או אורן בתוך בקתות עץ קטנות, בתהליך שמעניק לה צבע זהוב עמוק וניחוח שאין דומה לו. המרקם צפוף אך אלסטי, והטעם משלב מליחות עדינה עם מתיקות טבעית מעושנת. מעבר לצד הקולינרי, היא ייחודית משום שהיא נושאת בתוכה היסטוריה של מאות שנים ומוגנת על ידי האיחוד האירופי כתוצר מקור (PDO). כל ביס מגלה עולם שלם של זהות הררית – זהו טעם שאי אפשר לשכפל מחוץ לזקופנה.
החוויה האותנטית ביותר של טעימת אושיפק מתחילה ברחוב קרופובקי (Krupówki Street) – השוק המרכזי של זקופנה. שם, בין דוכני העץ הקטנים, מוכרים הרועים המקומיים גבינות שהם עצמם עישנו בבקתות ההרים. הדוכנים מציעים גבינות חמות שניצלו על גריל פחמים, ולעיתים אף מאפשרים לצפות בתהליך החיתוך וההגשה במקום.
עם זאת, מי שמחפש חוויה עמוקה יותר, כדאי שיצא מהעיר לעבר הכפרים הסמוכים – Kościelisko, Chochołów, Bukowina Tatrzańska ו־Murzasichle. באזורים אלה תמצאו את ה־Bacówki – בקתות הרועים המסורתיות, שבהן עדיין מייצרים את הגבינה בדרך הישנה, עם אש טבעית וחלב טרי מהעדר.
ביקור כזה מעניק לא רק טעימה, אלא גם הצצה לחיים ההרריים עצמם: תוכלו לראות את מדורות העישון, לשמוע סיפורים על ההרים, ולטעום גבינה היישר מן המדף, עוד לפני שנגעה בגריל. זהו טעם שאי אפשר להשיג בעיר – רק בגובה ההר.
בהחלט כן. גבינת האושיפק נחשבת למוצר עמיד יחסית, בעיקר בזכות העישון שמונע קלקול מהיר. הגבינה נעטפת לרוב בנייר שעווה או בשקית ניילון נושמת, ומומלץ לשמור אותה במקרר בטמפרטורה של 4–6 מעלות. במצב זה היא יכולה להחזיק כשבועיים ואף יותר.
כדי לשמור על איכותה, חשוב להימנע מחשיפה לחום ישיר או ללחות גבוהה. כשמביאים אותה מחו״ל, רצוי לארוז היטב בשקית אטומה ולהעביר אותה במזוודה במקום קריר.
כאשר חוזרים הביתה, ניתן להחזיר לה את טעמה המקורי בקלות: מניחים את הגבינה על מחבת חמה או בתנור לחימום קצר של כמה דקות בלבד – כך השמנים שבתוכה משתחררים, והריח המעושן חוזר לחיים.
מומלץ מאוד להגיש אותה חמה עם חמוציות, דבש או ריבת פירות יער – בדיוק כפי שנהוג בזקופנה. גם אחרי אלפי קילומטרים, ביס אחד מהגבינה הזו יחזיר אותך מיד לרחוב קרופובקי ולריח העצים הבוערים של הרי הטטרה.
האושיפק הפכה לסמל של זקופנה מפני שהיא מגלמת בתוכה את כל מה שמאפיין את המקום – פשטות, עמל, חיבור לטבע ואותנטיות. במשך מאות שנים, רועי הצאן של האזור יצרו את הגבינה הזו בבקתות קטנות על המדרונות, כשהם משתמשים באותם כלים ובאותן שיטות שעברו מדור לדור. היא נולדה מצורך בסיסי – לשמר חלב בעונה ההררית הקשה – אך עם השנים הפכה לסמל גאווה אזורי ולחלק מהתרבות הפולנית כולה.
בזקופנה, כל חג עממי, שוק או טקס רועים כולל את האושיפק. היא מוגשת עם מוזיקה חיה, יין חם וצחוק של אנשים שמכירים את ערכה האמיתי. היא גם משקפת את האופי של המקום – חמימה, פשוטה, אך מלאת עומק ואופי.
כאשר תיירים טועמים אותה, הם לא רק נהנים מטעם מצוין – הם מתחברים לרוח המקום. לכן, האושיפק היא לא עוד גבינה; היא סמל של זהות, של שורשים, ושל אהבה להרים שממשיכה להתגלגל בכל ביס.